קוד: על סדר היום - מצע הקרקעות של מפלגת "זהות" בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: אראל
אל:
מפלגת "זהות" לא נכנסה לכנסת, אבל הרעיונות שלה זכו לתפוצה רחבה בשבועות האחרונים. ייחודה של המפלגה הוא השילוב בין יהדות לבין עקרונות הליברטריאניזם - המתבטא בסיסמה "יהדות היא חירות". אכן, חירות היא ערך חשוב בתורה, אולם ראוי לבדוק אם החירות של התורה היא אותה חירות הנזכרת במצע של "זהות".
כאן אתמקד בנושא אחד - קרקע. ב מצע "זהות" בנושא דיור כתוב:
"הקרקעות שייכות לאזרחים, לא למדינה. 'זהות' תפרק את מנהל מקרקעי ישראל ותעביר את הקרקעות הפנויות שבידו לשליטת האזרחים.
מעבר למשמעות הכלכלית והערכית של החזרת הקרקע לאזרחי ישראל, צעד זה יאפשר
לסחור בקרקעות בשוק החופשי ויגדיל משמעותית את היצע הקרקעות לבנייה, ובכך יוריד את מחירי הקרקע בישראל
"
החלק הראשון אכן מתאים לתורה: בתורה הקרקעות שייכות לאזרחים. לכל אזרח יש נחלה פרטית. הקרקעות לא שייכות למדינה, ואין שום "מינהל" שאחראי על הקרקעות.
אבל החלק השני לא מתאים לתורה: בתורה אין מסחר חופשי בקרקעות. מקרא מפורש,
ויקרא כה23: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת, כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי
" (פירוט). אפשר לקנות קרקעות, אבל לא לצמיתות - הקרקעות חוזרות לבעליהן ביובל.
מסחר חופשי בקרקעות נותן חירות רק בדור הראשון. אבל בדורות הבאים, מסחר חופשי עלול להביא לריכוז של רוב הקרקעות בידי מעטים. כך המצב בחלק גדול ממדינות דרום-אמריקה הקפיטליסטיות. למשל בגוואטמלה, 2/3 מהקרקעות נמצאות בידי 2.5% מהמשקים - בדרך-כלל מדובר במשקים גדולים הקשורים לתאגידים קפיטליסטיים בהשפעת ארה"ב.
לעומת זאת, מצוות היובל מגבילה את החירות בדור הראשון על-מנת להבטיח שהחירות תישאר גם לדורות הבאים - שלכל אזרח, גם היום וגם בעתיד, תהיה קרקע פרטית שעליה יוכל לבנות את ביתו.
אני מקווה שמנהיגי "זהות" יתקנו את המצע לקראת הבחירות הבאות.