קוד: חזון הראייה בלי יראה בתנ"ך
סוג: מאמר
מאת: צוריאל אדמנית
אל: בתוך הזרם ונגדו
(מתוך: בתוך הזרם ונגדו, עמ' 464; "מבית", ניסן ה'תש"ל).
מיכה ז15: "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת"
ישעיהו נב12: "כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל
"
בחזון אחרית הימים של מיכה, משמשת יציאת מצרים לא כקנה מידה לגודל הניסים בלבד. "אעשה לו נפלאות" לא נאמר כאן - "אראנו" כתוב. המיוחד שביציאת מצרים לא היה עצם הנס, כי ניסים מרובים קרו בכל העיתים. המיוחד שבה היה ש"שפחה שבים
ראתה
",
שמות יד31: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם -
וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה',
וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ
". ראייה הביאה לידי יראה, יראה - לידי אמונה.
אין ספק, שסופר דברי הימים לעתיד לבוא יראה בקיומו של עם זה בשנים האחרונות אחד הפלאים הגדולים של עולם האבסורד שלנו. שום חשבון רציונלי אינו יכול להצדיק את קיומנו כאן, מול המוני אויבים, מצויידים בשפע כלים מלחמתיים ונשואים באהדת עולם מלא שקר, רמאות וצביעות. רק אנו חיים את חיינו, חיי שמחה וחיי יגון, יום-יום אפור, ללא התרגשות של ראיית הנפלא. אנו רוקדים בקיומנו הפיזי על חוד המחט, רק קנינו לעצמנו דרגת אומנות כזאת, שאין השלוה עוזבת אותנו אף בתרגילי אקרובטיקה כאלו.
היראה והראייה ירדו כרוכות, בלי יראה - במובן של פחד - אין ראייה; בלי ראיית הנס אין יראה - במובן של יראת שמיים.
בפסוק המובא מן הנביא מיכה, יש הבטחה, שבאחרית הימים יחזור אלינו כושר הראייה, ראיית הנס. האם בהכרח נתחיל את השלב הבא בעצבנות הקשורה בפחד על הקיום? לשם כך בא הנביא המבשר, ישעיהו, ומשלים את החיזיון:
כימי צאתך מארץ מצרים - ועם זאת, שונה מהם, בלי חיפזון ופחד הגאולה, בביטחון והשקט, וראיית הנס כאחד.