קוד: ביאור:מיכה ה6 בתנ"ך
סוג: התאמה1
מאת: אראל
אל:
6 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּטַל מֵאֵת ה', כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב--אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם."
7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים, כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן--אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל.
8 תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ, יִכָּרֵתוּ.
9 וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי, מַרְכְּבֹתֶיךָ.
10 וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ.
11 וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ.
12 וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ.
13 וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ.
14 וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת-הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ
מה משמעות הדימוי הראשון "כטל מאת ה'"? ומה הקשר בינו לבין שני הדימויים הללו, שנראים כנבואה חיובית, לבין הפסוקים שאחר-כך "והכרתי סוסיך..." שנראים כנבואת פורענות?
יהיה לנו קל יותר להבין את פסוק 6, אם נשוה אותו לפסוק 7, שהוא בעל מבנה דומה:
6 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים |
כְּטַל מֵאֵת ה', כִּרְבִיבִים עֲלֵי-עֵשֶׂב |
אֲשֶׁר לֹא-יְקַוֶּה לְאִישׁ, וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם |
7 וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם, בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים |
כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר, כִּכְפִיר בְּעֶדְרֵי-צֹאן |
אֲשֶׁר אִם-עָבַר וְרָמַס וְטָרַף, וְאֵין מַצִּיל |
מה משמעותה של "ירידה" זו? - ר' משה זיידל ("דעת מקרא") הציע שני פירושים:
הטל והרביבים מציינים גם שפע חומרי, וגם שפע רוחני של לימוד חכמה ותורה, כמו שנאמר ב
דברים לב2: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל
כַּטַּל אִמְרָתִי, כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא
וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב
"
הפסוק הבא מתאר את הצד השני של המטבע: לעמים הפושעים והמורדים, יהיה עם ישראל כמו אריה טורף.
ניגוד בין טל לבין כפיר מצאנו גם ב
משלי יט12: "נַהַם
כַּכְּפִיר זַעַף מֶלֶךְ,
וּכְטַל עַל עֵשֶׂב רְצוֹנוֹ
" (פירוט);
מכאן, שעם ישראל בעתיד אמור לשמש כמלך על העמים - לדאוג לרווחתם ולחכמתם
של העמים הטובים, ולהילחם בעמים הרעים; וכל זה, על-פי דבר ה' ולא על-פי
דברי בני אדם.
מצאנו דימוי דומה ב
שמואל ב יז12: "וּבָאנוּ אֵלָיו
באחת[בְּאַחַד]
הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נִמְצָא שָׁם, וְנַחְנוּ עָלָיו כַּאֲשֶׁר יִפֹּל
הַטַּל עַל הָאֲדָמָה, וְלֹא נוֹתַר בּוֹ וּבְכָל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ גַּם אֶחָד
".
הפסוק הבא משלים את התמונה ומתאר את עוצמתו של עם ישראל בעתיד - כאריה טורף. שני הפסוקים יחד מלמדים שעם ישראל בעתיד יוכל לשלוט בעמים האחרים בלי נשק - רק בכוח ריבויו (כטל) וגבורתו (כאריה).
הסבר זה מתאים לפסוקים הבאים:
8
תָּרֹם יָדְךָ עַל-צָרֶיךָ; וְכָל-אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ
. - תוכל לשלוט באויביך ביד אחת, בלי נשק;
9
וְהָיָה בַיּוֹם-הַהוּא, נְאֻם-ה', וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ; וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ...
- לא תצטרך סוסים ומרכבות (וטנקי מרכבה...);
10
וְהִכְרַתִּי, עָרֵי אַרְצֶךָ; וְהָרַסְתִּי, כָּל-מִבְצָרֶיךָ
. - לא תצטרך ערים בצורות;
11
וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים, מִיָּדֶךָ; וּמְעוֹנְנִים, לֹא יִהְיוּ-לָךְ
. - לא תצטרך טכנולוגיה צבאית מתוחכמת;
12
וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְלֹא-תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד, לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ
. - לא תסמוך על חפצים דוממים שיצילו אותך;
13
וְנָתַשְׁתִּי אֲשֵׁירֶיךָ, מִקִּרְבֶּךָ; וְהִשְׁמַדְתִּי, עָרֶיךָ
. - לא תסמוך על עצים ויערות;
14
וְעָשִׂיתִי בְּאַף וּבְחֵמָה, נָקָם--אֶת-הַגּוֹיִם: אֲשֶׁר, לֹא שָׁמֵעוּ
- ה' ינקום בגויים שלא ישמעו בקולכם; אתם לא תצטרכו להילחם בנשק.