קוד: ביאור:ישעיהו ד5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו ד5: "וּבָרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיּוֹן וְעַל מִקְרָאֶהָ: עָנָן יוֹמָם וְעָשָׁן וְנֹגַהּ אֵשׁ לֶהָבָה לָיְלָה, כִּי עַל כָּל כָּבוֹד חֻפָּה
"
ישעיהו ד6: "וְסֻכָּה תִּהְיֶה לְצֵל יוֹמָם מֵחֹרֶב, וּלְמַחְסֶה וּלְמִסְתּוֹר מִזֶּרֶם וּמִמָּטָר
"
ישעיהו חוזה את ירושלים בדמות מחנה ישראל במדבר:
וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם, לָלֶכֶת יוֹמָם וְלַיְלָה"
לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".
ביום חתונתו - זה מתן תורה" (תענית ד ח).
הסמיכות בין הפסוקים רומזת,
שענני הכבוד של פסוק 5 הם-הם הסוכה של פסוק 6. מכאן ראיה לדעתו של ר' אליעזר, שהסוכות האמורות בספר ויקרא "ענני כבוד היו
"
(בבלי סוכה יא:).
חופה היא כיסוי
(מצודת ציון). החופה היא הכיסוי הנזכר בפסוק, "ושבע חופות יש כאן: ענן ועשן נוגה אש להבה חופה שכינה
"
(רש"י). ומהו
על כל כבוד חופה?
1. בני ישראל יזכו לכבוד רב באחרית הימים, אולם בניגוד לכבוד של יהודה בימי ישעיהו, הכבוד באחרית הימים יהיה מקודש בהשראת השכינה, "על כל כבוד האמור להם, תהא
החופה שתחופף שכינתי עליהם
"
(רש"י); בניגוד לכבוד של יהודה בימי ישעיהו, הכבוד באחרית הימים יהיה מוגן ובטוח מפני יד הגויים, "מלבד הכבוד שיהיה להם אז, יהיו כל אלה לחופף עליהם להגן מן האומות
"
(מצודות).
2. "החופה הנזכרת שתהיה אז מעמוד ענן ואש, לא יהיה בכל מקום, רק
על כל כבוד, רק על כל מקום הראוי לכבוד, רק שם יחופף, לא כן על אהלי רשעים, לא יחופף, רק ילהט כל הקרב אליו
"
(מלבי"ם).
"וברא ", החוזה הפליא עצה לבאר במליצתו, כי לא כולם יתקיימו בירושלים, ולא לכולם יאמר קדוש, כי כמו שהצדיקים יתענגו על נועם ה', כן להבה תלהט רשעים, ומליצתו מותאמת עם נבואת מלאכי (ג') כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא, וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה, צייר נשגבות במליצתו, כי הדבר ההוא אשר ילהט את הרשעים, בו בעצמו יתענגו הצדיקים, ונשא משל מן השמש, המאיר לעינים זכות, ומעור עיני העטלף והשבלול, וכן אור ה' אשר בו הצדיקים יראו אור, הוא עצמו ישרוף את הרשעים לאפר, כמו שהיה במצרים, אור לישראל וחושך למצרים. עפ"ז צייר פה כבוד הצדיקים, במה שהיה בימי קדם במדבר, שילך ה' לפניהם בעמוד ענן יומם ולילה בעמוד אש, ואומר "ה' יברא על מכון הר ציון ועל כל הקרואים " שיהיו בתוכה, כולל הצדיקים גם הרשעים.
"ענן יומם ועשן ", ביום יהיה ענן שהוא ענין אלהי נכבד כעמוד הענן במדבר לצדיקים, והוא עצמו יהיה עשן המכלה ומעור עיני הרשעים הכהות. וכן "בלילה יהיה נוגה אש ", עמוד אש מאיר לצדיקים והוא עצמו יהיה "להבה " שורף את הרשעים.
"מקראיה ". מוסב על העיר לא על ההר שהוא זכר, כי הרשעים ימצאו בעיר ולא יעלו בהר ה':
"ענן יומם ועשן ". הענן נעשה באויר מן האד הלח. וענן ה' הנזכר בכתבי הקדש נברא בשעתו לצורך התגלות האור האלהי, אולם העשן נולד משריפת איזה גשם והתפרד חלקיו, ולא הושאל בשום מקום על התגלות אור הנשגב בחסדו, והוא מורה אף וחמה ופורעניות הרשעים. ואמר גם בו בריאה, כי האש שלמעלה אין מטבעה להעלות עשן וכן נוגה מורה הארה (ע"ל ט' א'), ולהבה מורה שרפה על הרשעים, וכ"ה בב"ב (דף עה) ומד' במדבר רבה (פכ"א) עשן בחופה למה? להבה בחופה למה? למי שעיניו צרות וכו': "(מלבי"ם)
"
"ועל מקראיה" - על האנשים הקרואים לבוא בהמה
"וברא וגו'" - אז יברא ה' ענן חדש להיות שוכן ביום על כל מקומות המוכן לשבת אשר המה בהר ציון
"מכון" - מלשון הכנה
"מקראיה" - הקרואים ומזומנים לבוא בה
"ונוגה" - הארה וזריחה
" (מצודות)
""וסוכה תהיה לצל וגו' מחורב" - להגין מלהט יום הבא שנאמר ברשעים ולהט אותם היום הבא (מלאכי ג) שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה ומקדרה עליהם "ולמחסה" - ל' כיסוי "ולמסתור" - להסתר בה "מזרם" - אש המקלחת מנהר דינור על הרשעים בגיהנם שנאמר על ראש רשעים יחול (ירמיהו כג) במס' חגייגה "וממטר" - מטר היורד על הרשעים כענין שנאמר ימטר על רשעים פחים (תהלים יא) "(רש"י)
"
"וסכה ", גם מליצתו זאת לקח מן הסוכות שהיו לישראל במדבר כי בסכות הושבתי.
"לצל יומם מחרב ", ר"ל שישמרם ה' מרע תמידי כמו החורב וגם מרעה הבאה לפרקים כזרם ומטר.
"ולמחסה ", חסיה היא קטנה ממסתור, ואמר בדרך לא זו אף זו שיהיה גם "למסתור, מזרם " גדול, ואף "ממטר " שהוא הגשם היורד כדרכו. ר"ל שישמרו מכל פגע, גם הודיע שהשגחת ה' תעשה דבר והפוכו כמו שתגן על חורב וזרם שענינם הפוכים בטבעם זה לח וזה יבש, (ועל צד המליצה יאמר שהצדיקים יהיו נשמרים אז בשמירה השגחיית כ"כ עד שיומלץ שהרע עצמו יהיה השומר את הצדיקים להצילם מרעתו.
"הסוכה תהיה לצל יומם ", וממה תהיה הסוכה "מן החורב ", החורב עצמו יסוכך ויגן על הצדיקים.
"(וסוכה תהיה) למחסה ולמסתור ", וממה תהיה הסוכה? "מזרם וממטר ", הזרם והמטר עצמו יסוככו על הצדיקים בל יגע בם רע):
" (מלבי"ם)
"
"וסוכה תהיה" - הענן הזה יהיה לסוכך עליהם להיות לצל ביום להציל מחורב ושרב השמש
"מזרם" - משטיפת המים והוא דרך משל לומר שיגין עליהם לבל תשיגם יד האויב
"מחורב" - ענין יובש כמו ונתתי יאורים חרבה (יחזקאל ל)ור"ל משרב וחום המביא היובש
"מזרם" - ענין שטיפת ומרוצת המים
"
(מצודות)