קוד: טומאת השפתיים בתנ"ך
סוג: פרטים1
מאת: מוריה קדוש
אל: כפית ה'תשס"א שבט – נקודה למחשבה - שאלה בלבד
ישעיהו ו: "בשנת מות המלך עוזיהו
" רואה ישעיה מחזה נפלא ובו יושב הקב"ה על כסא רם ונישא, מסביבו שרפים בעלי שש כנפיים - בשתיים הם מכסים פניהם, בשתיים מכסים רגליהם ובשתיים מעופפים, וקוראים: "קדוש, קדוש, קדוש ה' צבאות מלא כל הארץ כבודו
".
כשישעיה רואה את המחזה הזה הוא אומר "אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתיים אנכי ובתוך עם טמא שפתיים אנכי יושב כי את המלך ה' צבאות ראו עיני
".
מה הקשר בין טומאת שפתיים לראיית ה' צבאות?
פירוש אחד שמנסה לענות על השאלה הזו אומר שעצם הראיה של המחזה לא טובה, ולכן ישעיהו אומר שבגלל שראה את המחזה דיבורו לא יהיה טוב כי הוא טמא. אם הוא יודע שלא טוב שהוא ידבר אז למה הוא מדבר ואומר "אוי לי כי נדמיתי
"?
רש"י מביא שני פירושים למילה 'נדמיתי' שעל ידם אפשר לנסות לענות על השאלה. פירושו הראשון הוא נדמתי = נדמתי - כלומר אוי לי שאני הולך למות כי ראיתי את ה'. אם כך - מה הקשר לטומאת השפתיים?
פירוש שני למילה נדמתי הוא שמובן המילה הוא נתנבאתי. כלומר - וי לי שנתנבאתי כי אני טמא שפתיים.
לאחר שישעיהו מדבר, שורפים השרפים את שפתיו עם רצפה, (=גחל), כדי להבהיר לו שהבעיה שלו לא היתה בראיית המחזה אלא בעצם דיבורו. ומה בדיבורו לא היה בסדר? ישעיהו הוציא לעז על עם ישראל כשאמר שהוא יושב בתוך עם טמא שפתיים. ישעיהו חושב שהבעיה שלו היתה בעצם ראיית המחזה, כשבעצם הבעיה שלו היתה בדברים שאמר לאחר ראיית המחזה.