קוד: ביאור:ישעיהו כט23 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו כט22: "לָכֵן כֹּה אָמַר ה', אֶל בֵּית יַעֲקֹב, אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם: לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב, וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ -
"
ישעיהו כט23: "כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו, מַעֲשֵׂה יָדַי, בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ
".
מדוע יעקב התבייש והחוויר? ומה קשור לכאן אברהם?
--- נושא הקטע כולו הוא מרמה. הקטע מתחיל ב
ישעיהו כט15: "הוֹי הַמַּעֲמִיקִים מה' לַסְתִּר עֵצָה, וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם, וַיֹּאמְרוּ מִי רֹאֵנוּ וּמִי יוֹדְעֵנוּ
" (פירוט) - בני ישראל חוטאים בסתר ובמרמה וחושבים שאף אחד לא יראה ולא יידע.
אבל הפגם הזה היה כבר אצל בני יעקב,
בראשית לד13: "וַיַּעֲנוּ בְנֵי יַעֲקֹב אֶת שְׁכֶם וְאֶת חֲמוֹר אָבִיו
בְּמִרְמָה
" (פירוט).
הפגם היה כבר אצל יעקב עצמו,
בראשית כז35: "וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ
בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ
" (פירוט) (אולי חטאם של בני יעקב גרם ליעקב בושה מיוחדת כי הוא הזכיר לו את המרמה של עצמו, לכן היה לו כל-כך חשוב להתנער ממעשיהם,
בראשית מט6: "בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי, בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי
" (פירוט)).
הפגם היה קיים כבר אצל יצחק ורבקה ואצל אברהם ושרה,
בראשית כ5: "הֲלֹא הוּא אָמַר לִי אֲחֹתִי הִוא, וְהִיא גַם הִוא אָמְרָה אָחִי הוּא
" (פירוט). ולמעשה הוא התחיל כבר מאדם וחוה,
בראשית ג8: "וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי ה' אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן
". כלומר מדובר בפגם עמוק ושורשי באדם.
הנביא מתאר את הדרך לתיקון הפגם. הדרך היא קידוש השם. קיום מצוות ה' בגלוי, בלב שלם, בלי להתבייש ולהסתתר. כשיעקב יראה את ילדיו, בני ישראל, דבקים בה', הוא יפסיק להתבייש על פגמי העבר; יתוקנו חטאי המרמה של ילדי יעקב, של יעקב עצמו וגם של אברהם.
1. לפי מפרשי הפשט, יש לקרוא את הפסוק בשינוי סדר המילים: "כה אמר ה', אשר פדה את אברהם, אל בית יעקב ". ומדוע נזכר כאן אברהם, "כי אברהם, בעת התחיל לפרסם אמונת האל, היה יחידי בין עמים רבים עובדי כוכבים, ונרדף ונשטם מהם, עד שהשליכוהו לאור כשדים, ובכל-זאת הצילו ה' ופדאו,. וכן יעזור לעם הזה השרידים. וכמו שאמר (לקמן נ"א) "הביטו אל אברהם אביכם כי אחד קראתיו".
"
(מלבי"ם).
2. וחז"ל דרשו את הפסוק לפי סדר המילים, ופירשו שיעקב הוא שפדה את אברהם.
1. התבייש מאבותיו יצחק ואברהם: "לא עתה יבוש יעקב - מאביו, ולא עתה פניו יחורו - מאבי אביו; שאין נמצא פסול במטתו, ומטתו שלימה
"
(רש"י). יעקב הוא היורש העיקרי של מורשת יצחק ואברהם, ותפקידו להעביר את המורשת הזאת הלאה לילדיו. וכשילדים עוזבים את המסורת, יעקב מתבייש כי מעל בתפקידו.
2. התבייש מה', "כי כשאין ישראל עושים רצון המקום, הוא כאלו יעקב אבינו בוש בדבר
"
(מצודות).
"תרגום של לבן הוא
חיור, והוא ענין בושה, כי המתבייש - יתלבנו פניו
"
(מצודות), וכן בלשון חז"ל "הלבנת פנים" מציינת ביוש והכלמה.
"יעריצו - ענין חוזק: ישבחו את ה', לומר שהחוזק בידו
"
(מצודות).