מאת: אראל
ישעיהו לג6: "
וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת, יִרְאַת ה' הִיא אוֹצָרוֹ
"
חכמי התלמוד דרשו את הפסוק בשתי דרכים:
1. ריש לקיש: "
אמונת - זה סדר זרעים. עתיך - זה סדר מועד. חסן - זה סדר נשים. ישועות - זה סדר נזיקין. חכמת - זה סדר קדשים. ודעת - זה סדר טהרות; ואפילו הכי, יראת ה' היא אוצרו (הוא עיקר החשוב בעיניו לאצור ולעשות סגולה לזכרון)
".
2. רבא: "
בשעה שמכניסין אדם לדין, אומרים לו: נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחכמה? הבנת דבר מתוך דבר? - ואפילו הכי, אי יראת ה' היא אוצרו – אִין, אי לא – לא
".
בשתי הדרשות הללו, יראת ה' היא ה"אוצר" - הדבר שמשמר את כל שאר התכונות: "
משל לאדם שאמר לשלוחו: העלה לי כור חיטין לעלייה! הלך והעלה לו, אמר לו: עירבת לי בהן קב חומטון? (ארץ מלחה ומשמרת את הפירות מהתליע) אמר לו: לאו! אמר לו: מוטב אם לא העליתה!
"
(
בבלי שבת לא א) .
מכאן אנו למדים:
א. אבותינו הכירו דרכים לשימור מזון: הם ידעו שצריך לערב קב של מלח בכור של חיטים (בערך חצי אחוז) כדי שיישמרו.
ב. לשימור מזון ישנה משמעות רוחנית - החצי אחוז מלח שמשמר את החיטים, הוא משל ליראת ה' המשמרת את כל שאר התכונות הטובות של האדם.
""והיה אמונת עתיך וגו' " - והיה לך לחוסן ישועות ולחכמה ודעת את אשר תאמן לבוראך עתים שקבע לך לתרומות ולמעשרות בעת הפרשתן ללקט שכחה ופיאה בעתם לקיים שמיטין ויובלות בעתם ד"א אמונת עתך את שהאמנת בהקב"ה בעתים שעברו עליך וצפית לישועה היה לך לחוסן "יראת ה' " - שתירא מלפניו היא אוצר טוב להפתח לך מאתו על ידה " ( רש"י)
"
"והיה ", תחת חוסן השלל שאבדתם הרוחתם חוסן אחר כי "אמונת עתיך " מה שהאמנתם בה' בעתים הרעים הללו ולא נסוג לבכם מאמונתו, זה היה לכם "חסן " והון חזק "של ישועות של חכמת ודעת ", חוסן זה של חכמה ודעת ה' הרוחתם, ואם תשאלו ולאן תניחו החוסן הזה לאצרו שמה? משיב "יראת ה' היא אוצרו ", היראה הוא האוצר ששם תאצרו את החכמה והדעת שהרוחתם לשמרו שם באוצר עד עולם, ר"ל ע"י יראת ה' תתקיים החכמה והדעת בידכם, כמו שיתקיים החוסן אם יונח באוצר.
"חסן, אוצרו ". חוסן דבר חזק, והאוצר בו אוצרים החוסן (עי' למעלה כג יח) . ותי"ו חכמת ודעת כתי"ו של ציצת נובל, אל תתני פוגת לך:
" ( מלבי"ם)
"
"והיה אמונת עתיך " - קיום זמנך וחוזק ישועתך יהיה על ידי חכמה ודעת ויראת ה' שהיא אוצרו של אדם ר"ל היא לו למבטח כאוצר בעת הצורך וכאומר הנה באה לכם הישועה ואתם בשלום ואם תרצו שתהא קיום לזמן מרובה וישועה חזקה התעסקו בחכמה בדעת וייראו את ה'
"אמונת " - ענין קיום כמו יתד במקום נאמן (לעיל ל"ב)
"עתיך " - מלשון עת וזמן
"חוסן " - ענין חוזק כמו חסין יה ( תהלים פ"ט)
"
(
מצודות)