הנביא ישעיהו מדבר על יגיעה ועל קרבנות:
ישעיהו מג22: "
וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל
"
ישעיהו מג23: "לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ, וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי; לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה, וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה
"
ישעיהו מג24: "לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי; אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲוונֹתֶיךָ
"
המפרשים פירשו את הקטע בכמה דרכים.
1. תוכחה למתעייפים
יש שפירשו שהנביא מוכיח את בני ישראל, שמשקיעים הרבה בעבודות זרות למיניהן, ואינם משקיעים כלל בעבודת ה': "
רבי יוחנן שמע...: שלש מאות וששים וחמשה בתי עבודת כוכבים היו בדמשק, וכל אחת ואחת
היו עובדין אותה יום אחד...
וכולן עשו ישראל הגמוניא ועבדו אותן... "ויעזבו את ה'" ולא עבדוהו אפילו בשותפות... אמר רבי יודן: משל לעבדו של מלך שעשה סעודה, והזמין כל בני כנסיותיו,
ולא הזמין רבו. אמר המלך: הלואי השוה אותי עבדי לבני כנסיותיו...
"
(איכה רבה פתיחה י). כך היה, למשל:
- בימי השופטים,
שופטים י6: "
וַיֹּסִפוּ
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיַּעַבְדוּ אֶת הַבְּעָלִים וְאֵת הָעַשְׁתָּרוֹת וְאֶת אֱלֹהֵי אֲרָם
וְאֶת אֱלֹהֵי צִידוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי מוֹאָב וְאֶת אֱלֹהֵי בְנֵי עַמּוֹן וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים; וַיַּעַזְבוּ אֶת ה' וְלֹא עֲבָדוּהוּ
" - בני ישראל עבדו כל אל שהכירו, רק לא את ה'.
- בימי אחז,
דברי הימים ב כח24: "
וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵּית הָאֱלֹהִים, וַיְקַצֵּץ אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים, וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵית ה', וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם
" - אחז עשה מזבחות לאלילים בכל פינה בירושלים, ודווקא את בית ה' סגר.
- וגם בימינו ישנם צעירים המצטרפים לכיתות שונות ומשונות ברחבי העולם על-מנת לחפש התעלות רוחנית, אבל כשמציעים להם להכיר מקרוב את תורת ישראל, הם לא מוכנים להשקיע בכך אפילו קצת.
לפי זה, פירוש הפסוק הוא:
ולא אותי קראת, יעקב = קראת להרבה אלים וכוחות, אבל דווקא אותי לא קראת;
כי יגעת בי ישראל = כשקראת לכל האלים הזרים לא התעייפת, אבל דווקא כשהתחלת לקרוא בשמי התעייפת והפסקת,
לא הבאת לי שה עולותיך וכו': "
אבל אתה, יעקב, לא קראת אותי, כי פנית אחרי העכו"ם, כי נעשית יגע ועיף בעבודתי ובטלת את העבודה
"
(מצודות, ודומה לזה
רש"י). כך היה, למשל, בימי אליהו,
מלכים א יח26: "
וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁם הַבַּעַל מֵהַבֹּקֶר וְעַד הַצָּהֳרַיִם לֵאמֹר 'הַבַּעַל עֲנֵנוּ', וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה, וַיְפַסְּחוּ עַל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה
" - נביאי הבעל קראו חצי יום בשם הבעל, ולא קראו רגע אחד בשם ה'.
התוכחה מתייחסת לא רק לאנשים העובדים עבודות זרות, אלא גם לאנשים העוסקים בענייני חולין בהתלהבות רבה, ומתעייפים בדיוק כשמגיע הזמן לעבוד את ה':
- "
עומד האדם בשוק ועוסק בעסקיו כל היום ואינו עייף, ואומר לו חברו 'בוא להתפלל', והוא אומר לו 'אין לי כוח'...
"
(איכה רבה פתיחה י, תרגום חופשי מארמית).
- בדומה לזה הוכיח הנביא חגי,
חגי א9: "
...יַעַן בֵּיתִי, אֲשֶׁר הוּא חָרֵב, וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ
" - אתם משקיעים הרבה בבתיכם הפרטיים, אבל מתעצלים להשקיע בבניין בית המקדש.
- ובדומה לכך הוכיח הנביא מלאכי,
מלאכי א8: "
וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ, אֵין רָע? וְכִי תַגִּישׁוּ פִּסֵּחַ וְחֹלֶה אֵין רָע? הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ, הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ? אָמַר ה' צְבָאוֹת
" - אתם מגישים לה' קרבנות בזויים, שלא הייתם מעלים בדעתכם להגיש לאדם חשוב.
חז"ל הסיקו מכאן גם מסקנות הלכתיות: "
הקורא את שמע ומרמז בעיניו ומקרץ בשפתותיו ומראה באצבעו - עליו הכתוב אומר
וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב
"
(רבי אלעזר חסמא,
בבלי יומא יט ב), "
ואותן העומדים בתפילה ומראין עצמן כעייפים, עליהם הכתוב אומר:
ולא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל
"
(אליה רבה בשם שיירי כנסת הגדולה;
ערוך השולחן אורח חיים צג).
רעיון דומה נמצא בנבואה אחרת של ישעיהו, נבואת תוכחה לכנסת ישראל המתייגעת בהליכה אחרי אלים זרים,
ישעיהו נז10: "בְּרֹב דַּרְכֵּךְ
יָגַעַתְּ, לֹא אָמַרְתְּ
נוֹאָשׁ...
" (פירוט).
אולם, ישנה בעיה סגנונית בפירוש זה - לפי פירוש זה, היה ראוי לנסח את הפסוק אחרת - "ואותי לא קראת, יעקב" - באופן שידגיש את הניגוד בין האלים הזרים שבני ישראל קוראים להם, לבין ה' שאינם קוראים לו, כמו ב
מלכים א א26: "וְלִי, אֲנִי עַבְדֶּךָ, וּלְצָדֹק הַכֹּהֵן, וְלִבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע, וְלִשְׁלֹמֹה עַבְדְּךָ, לֹא קָרָא
".
2. הנחיה לעייפים
ניתן גם לפרש, שהנביא פונה לאנשים שמנסים לעבוד את ה', אולם מרגישים יגיעה וקושי רב, והוא מסביר להם שהם כנראה לא בדרך הנכונה. המגיד מדובנא הסביר את העניין במשל: אדם אחד הזמין יהלום, וכשהשליח הגיע לביתו, טען שהחבילה היתה כבדה במיוחד. אמר לו המזמין "אוי ואבוי, טעית בחבילה! החבילה שלי הכילה יהלום יקר מאד אבל קל; אם החבילה היתה כבדה לך, כנראה שהתבלבלת ולקחת חבילה של מישהו אחר!"
(משלי יעקב, פרשת ויקרא; ראו
משלים נוספים במאמר מאת רפאל בר אשר חג'בי).
דוגמה קיצונית לבעיה זו היא הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) המתבטאת בהקפדה מוגזמת על מצוות מסויימות, כגון: חזרה אינסופית על נטילת ידיים מחשש ללכלוך או טומאה, חזרה אינסופית על מילות התפילה מחשש לחוסר-כוונה, חזרה אינסופית על בדיקת המזון מחשש לחרקים, וכו'. "המקורות הרלוונטיים בתחום זה היא המלחמה של ההלכה עצמה באובססיה, והחשיבות
שהיא מייחסת ל"דרך בני אדם", ל"לא ניתנה תורה למלאכי השרת" וכדו´. ישנה
דרשה חסידית יפה: "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל", לאמור: אם עבודת
ד´ נתפסת אצל האדם כיגיעה וכסיוט – זו ראיה ש"לא אותי קראת יעקב", לאמור:
שאין הולכים בדרך הלכתית נכונה. ההלכה לא נועדה למרר לאדם את החיים, ואף
שיש מצבים שונים בהם נדרש אדם להתמודד ולהקריב, זה לא ההיבט היחיד של קיום
הלכה
"
(ראו
יחס היהדות ל-OCD / הרב יובל שרלו).
לפי זה, פירוש הפסוק הוא:
ולא אותי קראת, יעקב = למרות שאתה חושב שאתה קורא לי ועובד אותי, לא אותי אתה קורא,
כי יגעת בי ישראל = אם אתה מרגיש יגע ועייף בעבודתי, זה אומר שאתה לא באמת עובד אותי, יש לך טעות!
והראיה - שאני לא חייבתי אותך לעשות שום עבודה קשה - לא חייבתי כל
אדם מישראל להקריב לי עולות וזבחים, אלא רק לפי רצונו;
לא העבדתיך במנחה, ולא הוגעתיך בלבונה. כל מה שרציתי הוא
שתקראו בשמי (כמו שנאמר בפסוק הקודם: "עם זו יצרתי לי - תהילתי יספרו
"); הדרישות שלי תמיד היו צנועות וקלות: "לא העבדתיך עבודה רבה במנחה, קומץ מעט עולה לגבוה, וגם הוא לא אמרתי לך להקריב לך חובה אלא נדבה
"
(רש"י, ודומה לזה
מצודות).
שני הפירושים מתארים שתי דרכים משלימות להתייחס לאדם המביע עייפות וקשיים בעבודת ה': הדרך הראשונה היא למתוח עליו ביקורת על כך שהוא משקיע כל-כך הרבה בעניינים חומריים, עד שלא נשאר לו כוח לעבודת ה'; והדרך השניה היא לברר איתו, האם יש לו טעות בתפיסה של עבודת ה', אולי הוא מבין לא נכון מה ה' דורש ממנו, ולכן העבודה כל-כך קשה לו.
מקורות ופירושים נוספים
3. יש שפירשו שהפסוק הוא תוכחה לאנשים המשקיעים הרבה בקרבנות לה', אך אינם עובדים את ה' באמת מכל הלב, כי אינם מקיימים את המצוות החברתיות, כתוכחת הנביא ב
ישעיהו א14: "
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹׂא
". לפי זה, פירוש הפסוק הוא:
ולא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל = למרות שאתה מתייגע הרבה בעבודת ה', לא אותי אתה עובד;
לא הבאת לי שה עולותיך = למרות שהקרבת קרבן עולה, לא לי הבאת את השה הזה;
וזבחיך לא כיבדתני = למרות שהבאת לי הרבה זבחים, הם לא הביאו לי כבוד; וכו'
(ראו 'דעת מקרא').
4. מספרים על ה"חפץ חיים", שעסק בתורה בהתמדה ובהתלהבות כה רבה, עד שיום אחד חלה, והרופאים אסרו עליו לעסוק בתורה במשך שנה שלמה. מאותו יום והלאה הוא נהג לומר לתלמידיו, שיעשו הפסקות למנוחה והתרעננות. לדבריו, יצר הרע מנסה לפתות את האדם שילמד בלי הפסקה, כדי שיתייגע וייאלץ להפסיק:
ולא אותי קראת יעקב, כי יגעת בי ישראל.
כל אחד מהפירושים מתאים למשמעות אחרת של המילה
כי: 1 אלא, 2 אם, 3 למרות ש-, 4 משום ש-; בדקו ותראו!
מקראות גדולות:
"
ולא אתי ", אומר הנה לעתיד ידעתי כי תכיר אותי ותהללני, אולם מדוע לא קראת אותי אתה יעקב עד עתה, ויותר מזה כי גם אתה "
ישראל" (שהם הגדולים והחשובים באומה) לא לבד שלא קראת אותי, כי גם "
יגעת בי ", כאילו היה עבודתי ומצותי עליך לטורח. אולם אשאלך במה הוגעתיך, ומה היא התועלת אשר אשיג מן עבודתך, הלא.
ביאור המילות
"
ולא אתי קראת ". פעל קרא הבא על התפלה נקשר תמיד ביחוס שאליו, לבד פה ובירמיהו
(כט יב) בא ביחוס הפעול. מצייר כאלו ה' התרחק מן העם ע"י חטאתיהם. והם הגם שקוראים אליו, אינם קוראים אותו, ר"ל הגם שמתפללים אליו, אין קוראים אותו שיבא אליהם, ע"י שיסירו את הקיר המבדיל בינו ובינם שהם העונות, כמ"ש בהבדל בין קרא את ובין קרא אל למעלה
(וי"ו ג'), וכבר בארתי בפי' התורה בכ"מ כי בכ"מ שמקדים מלת היחוס אל הפעולה, מורה איזה גדר הפוך וסתירה, לכן אמר לא אותי קראת ורק אלי קראת, וחיבור הוי"ו ולא, מציין לאמר, לעתיד אז תספר תהלתי, אולם עתה למה לא אותי קראת? ואני רחוק ממך, ומוכן לבא להושיע גם עתה, וההבדל בין יעקב וישראל בארתי למעלה
(ט' ז') ובכ"מ: "(מלבי"ם)
"
לא הביאת לי שה עלתיך, העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי. והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והעליה, מה שאינו כן, כי "
עלתיך לא לי הבאת, וזבחיך " שהם השלמים בם "
לא כבדתני וא"כ " אין לי תועלת מן הקרבן, וגם לא תוכל לאמר שעכ"פ היה עליך העבודה הזאת למשא, עז"א "
לא העבדתיך במנחה " אחר שהוא רק מלא קומץ סולת, "ולא הוגעתיך בלבונה ", תפס המשל כמו שמבקשים ממנו עבודה גדולה, ואח"ז מוסיפים עליו עוד תוספת, אשר תחלה יעבוד ואח"כ ע"י התוספת יתיגע לגמרי, אבל אחר שהמנחה אינה עבודה, גם התוספת שאתה מביא עם המנחה, שהיא הלבונה, אינה יגיעה:
ביאור המילות
(כג-כד) "הבאת לי ". הבאה הנקשרת עם למ"ד מורה שמביאו לקנין להיות שלו לצרכו, "העבדתיך, הוגעתיך ", המלאכה הכבדה נקרא עבודה, ואם מוסיף בהתמדתה יותר מכדי כחו נקרא יגיעה. וההבדל בין חטא ועון ידוע כנ"ל
(א' ד'), וכן יקרא העון שהוא רוע המחשבה הנלוה אל החטא שהוא רוע המעשה, יגיעה על העבודה, וזבחיך כמו ובזבחיך: "(מלבי"ם)
""
לא ", ראה "
כי " לא צויתי עליך שתקנה לי "
קנה " אשר אינו נקנה רק בכסף מלא, שהוא יקר המציאות כמ"ש וקנה הטוב מארץ מרחק, וגם "
מחלב זבחיך לא הרויתני " כי לא צויתי רק על יותרת הכבד ושתי הכליות והאליה, אבל "
אך העבדתני בחטאתיך ", אתה מביא לי הקרבן תמורת חטאתיך לכפר עליהם, מן הקרבן אין לי תועלת, ובחטאתיך העבדת אותי כי נלאיתי נשוא, ואח"כ "
הוגעתני " יגיעה יתירה עד שנתיגעתי על ידי עונותיך שהם עונות מזיד: "(מלבי"ם)
""
לא קנית לי בכסף קנה" - לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא
קינמנית היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים במדרש איכה "
העבדתני בחטאותיך" - אתם גרמתם לי להיות שמש לעובדי פסילים כמו שראה יחזקאל והנה רוח סערה
באה מן הצפון שהיתה חוזרת מרכבת השכינה מבבל שהלכה לכבוש את כל העולם תחת
ידו של נבוכדנצר שלא יאמרו ביד אומה שפלה מסר את בניו כדאיתא בחגייגה "
(רש"י)
""
הוגעתני" - כפל הדבר במ"ש
"
אך העבדתני" - אני לא העבדתיך אך אתה העבדתני בחטאותיך וזהו מה שהיה שמש לנ"נ לכבוש את כל העולם תחתיו שלא יאמרו תחת יד אומה עכו"ם שפלה מסר ה' את ישראל
"
וחלב וגו'" - לא השבעת אותי עם חלב זבחיך כי לא הקרבתים לפני
"
לא קנית" - לא הצרכת לקנות קנה להקטיר על המזבח כי היתה גדלה בירושלים
מצודת ציון
"
קנה" - מין בושם
"
וחלב" - הוי"ו היא במקום עם
"
הרויתני" - ענין שביעה כמו ורותה מדמם (ירמיהו מו)
"
הוגעתני" - מלשון יגיעה
"
(מצודות)
מאמרים נוספים - באדיבות
גוגל
-
בס"ד, כ"ז באדר התשס"ב: "עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", זאת הפתיחה של ההפטרה, זה פסוק חשוב מאוד, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", וככה ההפטרה נמשכת "
ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל:
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- בקש יעקב לגלות את הקץ:
... כך יעקב אבינו אמר אקרא לבניי להודיע להן אימתי הוא הקץ, מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו לבניך את קורא, ולי לאו, שכן ישעיה אמר "
ולא אתי קראת יעקב" (ישעיה מג
... (cache)
-
כיצד להנות ולשמוח: ישעיהו הנביא אומר: "ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיהו מ"ג כ"ב). לכאורה, יש פה סתירה: אם "יגעת בי ישראל" - אז מדוע "לא אותי קראת"; ואם לא קראת - אז
... (cache)
-
5763 - Vayikra: 15 מרץ 2003
..."עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו", זאת הפתיחה של ההפטרה, זה פסוק חשוב מאוד, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", וככה ההפטרה נמשכת "
ולא אתי קראת יעקב
... (cache)
-
more "ולא אתי קראת יעקב ":
-
תורת חיים: 11 ספטמבר 2007
... נצטופף גם אנו בין הבאים, ונשמע את דבריו: הנביא ישעיהו (פרק מג) אומר: ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל, ולכאורה תמוה הקשר שבין שני חלקי
... (cache)
-
לא הבאת לי שה עולותיך / יהודה איזנברג: ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל. לא הבאת לי שה עולותיך וזבחיך לא כבדתני. במקום הניסוחים החיוביים, "יצרתי לי"; "תהלתי יספרו" - מופיעה השלילה בכל חריפותה:
... (cache)
-
קיום תורה ומצוות לא קשה כמו שחושבים - אין לנו על מי להשען רק על...: 7 מרץ 2011
... הוא אשר אמר הנביא מסביר המגיד מדובנא ג€“ "ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל". אם יגע הינך בעבודת הבורא, לא אותי קראת. לו בשם ה' היית קורא,
...
-
על הקשר בין הפרשה והפטרתה: "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל. לא הבאת לי שה עולותיך, וזבחיך לא כיבדתני, לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה. לא קנית לי בכסף קנה, וחלב זבחיך לא
... (cache)
-
פרשת ויקרא - הפטרה - גיליונות נחמה ליבוביץ: ואמנם אמרו "
כי יגעת בי ישראל" פירשו בו המפרשים: כל שכן שלא יגעת בי ישראל, ויותר נכון לפרשו מלשון "דילמא", שמא יגעת בי ישראל בהיותך בארץ?
... (cache)
-
דברי התעוררות: וזה שאמר הכתוב "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל". אמר הוא יתברך "ולא אותי קראת יעקב", ולפי שהמון העולם יתמהו על דברים אלו ויטענו לומר הלוא אנו לא שכחנו
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- מלכות מהי?:
... שכן ישעיה אומר ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל (ישעיה מג) כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו בבקשה מכם הוו מכבדים להקב"ה כשם שכבדוהו אני ואבותי
... (cache)
-
מדרש רבה מגילת אסתר - פרשה ג: (ישעיה מ"ג) ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל. ר' יוחנן שמע לה מן הדא:
... הלואי לא הכרתיך יעקב, מפני
כי יגעת בי ישראל. לא הבאת לי שה עולותיך,
... (cache)
-
יעקב משה חרל"פ ג€“ ויקיפדיה: ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר - 'ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל', כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה לנפש,
... (cache)
-
פרשת ויקרא: וזה שאמר הכתוב "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל"[7]. אמר הוא יתברך "ולא אותי קראת יעקב", ולפי שהמון העולם יתמהו על דברים אלו ויטענו לומר הלוא אנו לא
... (cache)
-
Yeshiva.org.il- בן שלוש עשרה למצוות: בענין זה ידוע משלו של "המגיד מדובנא" בביאור הפסוק: "ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת
בי ישראל" (ישעיה מג): משל לסוחר שבא ממדינת הים. בהגיעו לנמל ביקש מאחד הסבלים
... (cache)
-
פרשת משפטים מאמר א: 14 פברואר 2009
... וכדברי הנביא "ולא אׂתי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל", כלומר, אמר הקדוש ברוך הוא: אם יגעת במצוותי והיו עליך לטורח, הרי לא את שלי סחבת,
... (cache)
-
יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת חוקת: הנביא ישעיה (פרק מג) אומר: "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל". משל לסוחר שבא ממדינת הים. בהגיעו לנמל ביקש מאחד הסבלים שעבדו שם,שיעלה לאניה ויביא את
... (cache)
-
העילוי הפרוש מירושלים שדבק בדרך האורות - בשבע 218 - ערוץ 7: 23 נובמבר 2006
... ולמען השם שלא להכביד עליו שום דבר יותר מכח הבריאות, כי זאת היא עצת היצר - 'ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל', כי אם לתת מרגוע לגוף והרחבה
... (cache)
-
יהדות מאת הרב אריה קרן - פרשת השבוע - פרשת ויקרא: כך מפרש המגיד מדובנא את הפסוק "ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל" (ישעיה מג, כב).
..."כי יגעת בי ישראל". אם זו מעמסה, אין כאן עבודת ה' הנכונה.
... (cache)
-
מדרש תנחומא - ויחי:
... שכן ישעיה אומר ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל (ישעיה מג) כיון שראה אותו יעקב התחיל אומר לבניו בבקשה מכם הוו מכבדים להקב"ה כשם שכבדוהו אני ואבותי
... (cache)
-
parshablog: Midrash Rabba - Eicha - Petichata - 10: Aug 16, 2005
... י רבי יצחק פתח (ישעיה מ"ג)ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל ר' יוחנן שמע לה מהדין קרייה (שם י"ז)משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה
... (cache)
-
מדרש תנחומא / פרשת ויחי: שכן ישעיה אומר: ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל (ישעיה מג). כיון שראה אותו יעקב, התחיל אומר לבניו: בבקשה מכם, הוו מכבדים להקב"ה כשם שכיבדוהו אני ואבותי
... (cache)
-
מדרש רבה - איכה: י רבי יצחק פתח (ישעיה מ"ג)ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל ר' יוחנן שמע לה מהדין קרייה (שם י"ז)משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה עזובות ערי
... (cache)
-
שמעתי: זאת "
כי יגעת בי ישראל". שבשבילו עבדת, לכן לך אליו שהוא ישלם לך. וזה שכתוב. אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך תענוג והתרוממות רוח. מה
...
-
www.yisa-bracha.txt.co.il:
כי יגעת בי ישראל. (''. ישעיה מג כב.) 'המה יזכרו ויבושו כי כל היום עומד בשוק או בקרנות או לפני ליצנות ואינו עייף.,. ובשעת התפילה. והלימוד אינו יכול לעמוד
... (cache)
-
גיליון 20 - גרסת - מכינת העמק - מכינה קדם צבאית משותפת לדתיים...: 11 מרץ 2011
... דבר מעניין אנו רואים בהפטרה-קריאה אחרת: "ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל" הנביא מתאר שעם ישראל לא קרא בשם ה' ואיך הוא מבטל מעבודת
... (cache)
-
להבין משל ומליצה | כבשת הרש: 15 מרץ 2011
... אם כתוב 'לא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל', מנסה אני לחיות את הנקודה, מדוע יגיעה בעבודה היא סטיה מהדרך, ומשמבין אני כי כאן כתוב שעבודת השם
... (cache)
-
בלבבי משכן אבנה | Building a Sanctuary in the Heart - קטע מביאור...: יכול אדם לעבוד את בוראו כל ימי חייו, אך כשיגיע לבית דין של מעלה יראה שעליו אמר הכתוב "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל" (ישעיה מג, כב).
... (cache)
-
תפילה לל"ג בעומר: אך בעוונותינו הרבים שבולת הפכה לסבולת, כי "לא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל". אויה לנו כי נתנו כתף סוררת, עד אשר שבילים ברורים ונפלאים המוליכים לשבלים של
... (cache)
-
ג€�מתוק מדבש! לצעירים בלבד...;)ג€� | Facebook: "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל". מה בעצם הפסוק הזה אומר?
...'כי יגעת בי
ישראל', אז אנחנו לא באמת עושים את הדבר הנכון. אנחנו לא באמת רוצים להתחבר לה'
... (cache)
-
ברכות דף ל"ב עמוד ב' ֲ« תלמוד מוסבר ומאמרים ג€“ ברכות: 29 דצמבר 2009
... ידוע משלו של המגיד מדובנא על הפסוק, "ולא אותי קראת יעקב,
כי יגעת בי ישראל", שסוחר יהלומים שלח נערו להביא את המזוודה שלו מהרכבת,
... (cache)
-
לחזור בשאלה - האם זו התשובה?: 2 ינואר 2011
... ולהפך, יש פסוק שאומר: "ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל" - זאת אומרת, החיים של אדם שחיי באמת לפי דרך ה' הם חיי שמחה ואושר אמיתי!
... (cache)
-
פרשת ויחי - החיבור בין עבר האבות לבין עתיד גאולת האומה הישראלית: 13 ינואר 2009
... נגלה עליו הקב"ה, אמר ליה: לבניך אתה קורא ולי לאו?!, שכן ישעיה אומר: 'ולא אותי קראת יעקב
כי יגעת בי ישראל' (ישעיה, מ"ג, כ"ב),
... (cache)
-
פורטל הדף היומי: לבונה - ועמדה על קורט אחד:
לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה". בירמיהו (ו כ'): "למה זה לי לבונה משבא תבוא... עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי". שבא הוא חבל ארץ המזוהה על ידי
... (cache)
-
כרע בל, קרס נבו - מקרא אהוביה -: וכנגד זה מצאנו קניית קנה בכסף: "לא קנית לי בכסף קנה" בהקשר של קורבנות (ישעיה מג 24). נראה לי, שגם כאן מדובר על קניית קנה בכסף.
... (cache)
-
חוק לישראל השלם - פרשת ויקרא: רש''י
לא קנית לי בכסף קנה. לקטרת לא הוצרכת לקנותה בכסף לפי שהיתה מצויה בארצכם הרבה אמר רבי אבא קינמני' היתה גדילה בארץ ישראל והיו אוכלין אותה עזים וצביים
... (cache)
-
מדרש רבה - אסתר:
... הכבש אחד תעשה בבקר וזבחיך לא כבדתני אלו אימורי קדשי קדשים לא העבדתיך במנחה זה קומץ מנחה ולא הוגעתיך בלבונה זה קומץ לבונה
לא קנית לי בכסף קנה ר' הונא בשם
... (cache)