מדוע כתב ישעיהו שני ספרים?

קוד: מדוע כתב ישעיהו שני ספרים בתנ"ך

סוג: כלל_ספר

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: ישעיהו מח שנכתבה ב09:27:37  22.03.2005

ספר ישעיהו מתחלק בבירור לכמה חלקים:

• פרקים א-לה - רובם כוללים נבואות לימי עוזיהו, יותם, אחז וחזקיהו - ובמיוחד נבואות על הצלתה של יהודה מידי סנחריב מלך אשור;
• פרקים לו-לט - מתארים את התגשמות הנבואות - את הצלתה המופלאה של ירושלים מידי האשורים, ואת האירועים שקרו אחר-כך;
• פרקים מ-סו - רובם כוללים נבואות לעתיד רחוק יותר - על שיבת ציון בימי כורש, ואף על אחרית הימים.

מפרשים רבים תמהו על כך מכמה טעמים:

• לא ברור מדוע בכלל ניבא ישעיהו נבואות לעתיד כל-כך רחוק;
• בפרקים מד-מה נזכר בפירוש שמו של כורש מלך פרס, למרות שבימי ישעיהו הוא עדיין לא נולד; ברור שה' יכל להגיד לנביא מה יהיה שמו של מלך פרס בעתיד, אך לא ברור מה הטעם לכתוב פרט זה בנבואה;
• בפרקים מו-מז יש נבואות פורענות על בבל, כעונש על כך שפגעה בעם ישראל, למרות שבימי ישעיהו עדיין לא הייתה בבל ממלכה חזקה, וודאי שלא פגעה בישראל; ברור שה' יכל להגיד לנביא מה תעשה מלכות בבל בעתיד, אך לא ברור מה הטעם לכתוב מראש שהבבלים יחטאו וייענשו, ובכך למעשה לשלול מהם את הבחירה החופשית.

חלק מהמפרשים (הראשון שבהם הוא, כנראה, ראב"ע) ענו לשאלות אלו בטענה, שהנבואות בפרקם מ-סו לא שייכות לישעיהו אלא לנביא אחר ("ישעיהו השני"), שחי בימי גלות בבל.

אך לדעתי, הנביא עצמו עונה לשאלה זו בפרק מח. מייד אחרי ארבעת הפרקים התמוהים, שבהם ישעיהו מנבא נבואות לעתיד הרחוק, הוא נואם נאום שבו הוא מסביר את ההבדל בין הנבואות הראשונות לבין הנבואות החדשות , ומסביר מדוע היה צורך בנבואות חדשות (ישעיהו מח 3-8):

• הָרִאשֹׁנוֹת מֵאָז הִגַּדְתִּי, וּמִפִּי יָצְאוּ וְאַשְׁמִיעֵם; פִּתְאֹם עָשִׂיתִי וַתָּבֹאנָה.  מִדַּעְתִּי כִּי קָשֶׁה אָתָּה, וְגִיד בַּרְזֶל עָרְפֶּךָ, וּמִצְחֲךָ נְחוּשָׁה.  וָאַגִּיד לְךָ מֵאָז, בְּטֶרֶם תָּבוֹא הִשְׁמַעְתִּיךָ - פֶּן-תֹּאמַר 'עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם'. שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ...
• הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם.  עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר 'הִנֵּה יְדַעְתִּין'.  גַּם לֹא-שָׁמַעְתָּ, גַּם לֹא יָדַעְתָּ--גַּם מֵאָז לֹא-פִתְּחָה אָזְנֶךָ; כִּי יָדַעְתִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד, וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ

"הראשונות" הן הנבואות בחלק הראשון של הספר - הנבואות על הצלת יהודה בימי סנחריב; ו"החדשות" הן הנבואות בחלק השני של הספר - הנבואות על שיבת ציון בימי כורש. וכך מסביר הנביא את ההבדל ביניהן (ע"פ מלבי"ם) :

• הנבואות הראשונות התגשמו פִּתְאֹם , כלומר - זמן קצר לאחר שנאמרו. זה נועד למנוע "העתקות" - אילו היה עובר זמן רב יותר בין הנבואה להתגשמותה, היו נביאי האלילים אומרים נבואות דומות, ואז טוענים שהאלילים הם שעשו את הנס: "פֶּן-תֹּאמַר'עָצְבִּי עָשָׂם וּפִסְלִי וְנִסְכִּי צִוָּם'".
• אך בני ישראל התחכמו, ואחרי שראו את התגשמות הנבואות - אמרו את מה שה' לא רצה שיגידו: "שָׁמַעְתָּ חֲזֵה כֻּלָּהּ, וְאַתֶּם הֲלוֹא תַגִּידוּ ". (הם טענו, כנראה, שהנביא "העתיק" את הנבואות שלו מנביאי האלילים, שאמרו דברים דומים בעבר...)
• כדי לענות לטענות אלה, החליט ה' ללכת בדרך ההפוכה, ולמסור נבואות חדשות - זמן רב לפני מועד התגשמותן: "הִשְׁמַעְתִּיךָ חֲדָשׁוֹת מֵעַתָּה, וּנְצֻרוֹת וְלֹא יְדַעְתָּם". הנבואות החדשות הן נבואות שאף אחד לא שמע עליהן ולא ידע עליהן בעבר - אפילו המלך שנזכר בנבואות אלו (כורש מלך פרס) עדיין לא נולד, כך שאין כל מקום לטענה שמישהו ידע עליהן לפני הנביא: "עַתָּה נִבְרְאוּ וְלֹא מֵאָז, וְלִפְנֵי-יוֹם וְלֹא שְׁמַעְתָּם--פֶּן-תֹּאמַר 'הִנֵּה יְדַעְתִּין'".