קוד: ביאור:ישעיהו נח14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו נח14: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל
במותי [בָּמֳתֵי] אָרֶץ, וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ; כִּי פִּי ה' דִּבֵּר
"
הפסוק מתאר את שכרו של אדם השומר שבת כפי שנזכר בפסוק הקודם: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ
בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד;
וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר
". אבל מה משמעות השכר הזה? ומה הקשר בינו לבין השבת?
ברוב התנ"ך, עונג הוא הנאה חומרית. אז מה זה להתענג על ה'? ניתן לפרש בכמה רמות:
1. "כשתעשה כן, אז ישפיע לך [ה'] טובה הרבה
" (מצודות פירוש ראשון): כשכר על שמירת השבת, ה' ייתן לך שפע חומרי, ותקבל
עונג מכל השפע
שה' נותן לך.
2. "ולא תתענג לעידון הגוף, כי אם להעמיד הגוף במצב הראוי להשכיל בתורת ה'
" (מצודות פירוש שני): שמירת השבת תחזק את הצד הרוחני שלך ואת הקשר שלך עם ה'. ואז, גם בשאר ימות השבוע תחיה באיזון: לא תסתחרר ולא תשתכר מתענוגות חומריים, אלא תיקח מעולם החומר רק את
התענוגות הנחוצים לגוף כדי שיוכל להשכיל בתורת
ה'.
3. "יהיה העונג שתמצא - בעבור ה', עונג רוחני נפשיי אלהיי, עד שתרכב על במתי ארץ ותתעלה מכל ענינים החומריים
" (מלבי"ם): שמירת השבת תחזק עוד יותר את הצד הרוחני שלך, עד שלא תזדקק כלל לתענוגות חומריים אלא רק לתענוג שבקרבת ה'.
4. ולדעתי, תתענג על ה' היא הנחיה לעבודת-נפש של חיבור התענוגות החומריים אל ה'. כשבאים לאכול, למשל, פשטידה, כל מסתכלים עליה ונהנים מצורתה ומודים לה' שברא יופי בעולם. אחר-כך טועמים מעט, מרגישים את הטעמים - הירקות והתבלינים השונים, ומודים לה' על כל טעם וטעם המעורב בתבשיל. אחר-כך מודים על כל אחד מהרכיבים - איך ה' השפיע על אותו צמח שיגדל, על אותו עץ שייתן פירות או על אותה תרנגולת שתטיל ביצים, ואיזה מסלול עבר כל אחד מהרכיבים הללו עד שהתערבבו ונהיו פשטידה. וכן הלאה, על כל ביס וביס מודים לה'. וכך על כל שאר הנאות הגוף (ע"פ גליה).
ומה הקשר בין העבודה הזו לשמירת שבת? כי בימי חול האדם טרוד בפרנסתו ואין לו זמן לשים לב לכל מאכל שבא אל פיו. אולם בשבת, מי ש" משיב משבת רגלו " ונזהר מ" עשות חפציו " ועיסוק בדברי-חול, מתפנה להתענג בנחת ולקשר כל תענוג אל ה'.