מצוות גורליות - שמירת שבת לעומת עשיית משפט בתוכחות ירמיהו

קוד: שמירת שבת - עשיית משפט בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים

[ירמיהו יז, כב]

כב3 - כב5

יז24 - יז27

כה אמר ה': רד בית מלך יהודה ודיברת שם את הדבר הזה:...עשו משפט וצדקה, והצילו גזול מיד עשוק; וגר יתום ואלמנה אל תונו, אל תחמוסו, ודם נקי אל תשפכו במקום הזה.

והיה אם שמוע תשמעון אליי, נאום ה’, לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת , ביום השבת; ולקדש את יום השבת, לבלתי עשות בה כל מלאכה.

כי אם עשה תעשו את הדבר הזה --

ובאו בשערי הבית הזה

ובאו בשערי העיר הזאת

1

מלכים יושבים לדויד על כיסאו,

מלכים ושרים יושבים על כיסא דויד,

2

רוכבים ברכב ובסוסים,

רוכבים ברכב ובסוסים,

הוא ועבדיו ועמו.

המה ושריהם – איש יהודה ויושבי ירושלים ;...

3

וישבה העיר הזאת לעולם.

1

ובאו מערי יהודה... מביאים עולה וזבח ומנחה ולבונה, ומביאי תודה בית ה’.

5

ואם לא תשמעו את הדברים האלה--

ואם לא תשמעו אליי, לקדש את יום השבת, ולבלתי שאת משא ובוא בשערי ירושלים ביום השבת --

בי נשבעתי נאום ה’, כי לחורבה יהיה הבית הזה .

והצתי אש בשעריה , ואכלה ארמנות ירושלים ולא תכבה.

4

רקע :בפרק יז מצווה ה' לשמור שבת (ובפרט – לא להביא משאות בשערי ירושלים ביום השבת), ובפרק כב מצווה ה' לעשות משפט וצדקה.

1. שמירת שבת מוטלת על כל היהודים בירושלים, ועשיית משפט וצדקה מוטלת בעיקר על המלך. לכן, ההבטחה הטובה בפרק יז מכוונת ל" העיר הזאת ", וההבטחה בפרק כב מכוונת ל" הבית הזה " – כלומר בית מלך יהודה (ע' סעיף 0).

2. לכן גם ההבטחה הטובה בפרק יז מכוונת ל" מלכים ושרים " ובפרק כב רק ל" מלכים ".

3. בפרק יז מתייחסים לכל " איש יהודה ויושבי ירושלים " ובפרק כב מתרכזים במלך – כל שאר התושבים שייכים לו (" הוא ועבדיו ועמו ").

4. גם הפורענות בפרק יז מכוונת ל" שעריה... ארמנות ירושלים " והפורענות בפרק כב מכוונת ל" הבית הזה ".

5. בפרק יז עיקר הציווי הוא לא להביא משא בשערי ירושלים ביום השבת, והשכר על זה הוא 'מידה כנגד מידה' – אם בנ"י לא יביאו משא בשערי ירושלים ביום השבת, הם יזכו להביא הרבה משאות בשערי ירושלים בימי החול: " עולה וזבח ומנחה ולבונה, ומביאי תודה בית ה' ".

תגובות