יציאת מצרים בדברי ירמיהו

קוד: יציאת מצרים בדברי ירמיהו בתנ"ך

סוג: השלמה1

מאת: אשר וייזר

אל:

בדברי הנביאים יש התייחסויות רבות לתקופת יציאת מצרים .

גם ירמיהו בן דורו הגדול של יחזקאל עומד על ברית הנישואים שבין ה' ובין ישראל מימי יציאת מצרים. שונה הוא מיחזקאל, שלא זו בלבד, שהוא אינו מדגיש את חטאי האומה גם במצרים גופה, שעה שה' נודע להם במצרים, אלא להפך, הוא מדגיש את גודל נפשו של הדור ההוא באהבת ה' עד שהלך אחריו במדבר בארץ לא זרועה. אהבה זו של ימי כלולותיה של האומה קידשה אותה לעולם לה' כתרומה ובכורים והיא שלו, ולכן רעה תבוא על אוכליה הזרים (ב, א-ג.). היינו, דבר גדול עשה ה' עם ישראל בהוציאו אותם ברחמיו ממצרים, אבל יש גם להדגיש את מעלתו הגדולה של ישראל באותה שעה, שקיבל עליו מלכותו מתוך אהבה גדולה בלכתו אחריו במדבר. שהרי מה היה ח"ו ה' בלא ישראל. רעיון זה הוא מביע ברמז במשל אזור פשתים (יג, א-יא.) ישראל כל עוד שהוא דבק בה' כאזור במתני איש הוא בריא ומצליח. בלא זה הוא נשחת ולא יצלח לכל. אך יחד עם זה ישראל הוא לה' כאזור על מתני איש הנותן לו כוח וחיוניות, על דרך אזר נא כגבר חלציך (איוב מ, ז.)

כשם שקדושתו וחוזקו של ישראל בברית מיציאת מצרים, כך ירידתו וחולשתו של ישראל בהפרת ברית זו. על ישראל להיזהר בקיום ברית זו. הוא מכריז:

"ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת. אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצווה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים. למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן ה('יא, ג-ה.)

על הפרת מצוות שילוח עבדים הוא קורא:

"כה אמר ה' אלוהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמור. מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר מכר לך ועבדך שש שנים("לד, יג-יד.)
ובכן ביסוס שילוח עבדים על יסוד הברית ביום הוצאת העם מבית עבדים. היינו אין להפוך איש מבית ישראל לעבד אחר שהוצאו מבית עבדים במצרים.

ירמיהו גם עומד על הגורמים להפרת הברית מיציאת מצרים, שלדעתו היו בחוסר דעת ה':

"לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם ה.' כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלוהים והמה יהיו לי לעם. ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם("לא, לא-לג.)

כשירמיהו בא ללמד כי שמוע מזבח טוב הוא אומר:

"כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח. כי אם את הדבר הזה צוויתי אותם לאמור שמעו בקולי והייתי לכם לאלוהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצווה אתכם למען ייטב לכם" (ז, כב-כג.).

ובכן גם מצווה הגיונית זו הוא מוצא לנחוץ לבסס על היציאה ממצרים.

יציאת מצרים בדברי ישעיהו