אסוף אסיפם

קוד: אסוף אסיפם בתנ"ך

סוג: השלמה1

מאת: אראל

אל:

ירמיהו ח 13 -17: "אסוף אסיפם , נאום ה'! אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה, והעלה נבל - ואתן להם, יעברום. על מה אנחנו יושבים - האספו ונבוא אל ערי המבצר, ונדמה שם; כי ה' אלוהינו הדימנו וישקנו מי ראש, כי חטאנו לה'. קווה לשלום, ואין טוב; לעת מרפא, והנה בעתה. מדן נשמע נחרת סוסיו - מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ; ויבואו, ויאכלו ארץ ומלואה - עיר ויושבי בה. כי הנני משלח בכם נחשים צפעונים, אשר אין להם לחש; ונישכו אתכם , נאום ה'".

מה בדיוק "אוסף" ה'?

  1. בפסוק הראשון, ה'אוסף את ה ענבים מ הגפן ואת ה תאנים מ התאנה . ה' אוסף ומ עביר מהם (מישראל) את כל האוכל ש נתן להם . וכמו שאמר גם הנביא הושע (ב11): "לכן אשוב - ולקחתי דגני בעיתו, ותירושי במועדו...".
    • המילה "אסוף" מופיעה בתורה פעם אחת - במדבר כא16: "ומשם בארה; היא הבאר אשר אמר ה' למשה ' אסוף את העם ואתנה להם מים'". בעבר, ציוה ה' למשה לאסוף את העם כדי לתת להם מים טובים; אבל עכשיו -
  2. בפסוק הבא - כל בני ישראל נאספים אל ערי המבצר , ושם ה' משקה אותם מי ראש - מים מרים ורעילים.
    • המילה "האספו" מופיעה בתורה פעם אחת - בראשית מט1: "ויקרא יעקב אל בניו, ויאמר: 'היאספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים'." בעבר, אסף יעקב אבינו את בניו כדי לתת להם ברכות. אבל עכשיו -
  3. בפסוקים הבאים - ה' כביכול לוקח את הברכות מבני ישראל. לא כל הברכות נזכרות כאן, אלא רק ברכתו של דן - ששבטו היה ה"מאסף לכל המחנות" (במדבר י25):
    • דן התברך (בראשית מט17) "יהי דן נחש עלי דרך, שפיפון עלי אורח - הנושך עקבי סוס , וייפול רוכבו אחור", ועכשיו "מדן נשמע נחרת סוסיו ... הנני משלח בכם נחשים צפעונים ... ונישכו אתכם ".
    • יעקב התפלל על שבט דן ואמר לו (בראשית מט18): "לישועתך, קיוויתי ה'", ועכשיו "קווה לשלום - ואין טוב".

לסיכום, כל הנבואה הזאת מתארת איך ה' אוסף דברים, לרעת עם ישראל: אוסף את הפירות שנתן בעצים, אוסף את בני ישראל עצמם כדי לתת להם מים רעילים, ואוסף את הברכות שנתן להם יעקב אביהם.

תגובות