קוד: הברית והקשר בדברי ירמיהו בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: ע"פ דעת מקרא
אל:
תגובה ל: ירמיהו יא שנכתבה ב17:36:20 05.04.2005
בפרק יא, ציווה ה' על ירמיהו לנבא על הברית שבינו לבין עם ישראל (יא 1-5): "
ה' ציווה על ירמיהו לקרוא דברים אלה, לא רק בירושלים אלא בכל ערי יהודה (יא 6-8): " אך בני ישראל לא קיימו את הברית, וה' גילה לירמיהו (יא 9-10): "
'קשר' בתנ"ך מבטא בדרך-כלל מרד במלך. לפי זה, מסתבר שהנבואה נאמרה בימי יאשיהו מלך יהודה.
יאשיהו ערך מעמד של חידוש הברית בין ה' לבין עם ישראל (מל"ב כג 1-3): "
הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ,
מֵאֵת ה' לֵאמֹר:
'שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וְדִבַּרְתֶּם אֶל-אִישׁ יְהוּדָה
וְעַל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם
.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: אָרוּר הָאִישׁ - אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת.
אֲשֶׁר צִוִּיתִי
אֶת-אֲבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הוֹצִיאִי-אוֹתָם מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם מִכּוּר הַבַּרְזֶל
לֵאמֹר 'שִׁמְעוּ בְקוֹלִי וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם, כְּכֹל אֲשֶׁר-אֲצַוֶּה אֶתְכֶם;
וִהְיִיתֶם לִי לְעָם, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים.
לְמַעַן הָקִים אֶת-הַשְּׁבוּעָה
אֲשֶׁר-נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֵיכֶם, לָתֵת לָהֶם אֶרֶץ זָבַת חָלָב
וּדְבַשׁ - כַּיּוֹם הַזֶּה'; וָאַעַן וָאֹמַר 'אָמֵן ה'{פ}
.
וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: קְרָא
אֶת-כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה
בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם
לֵאמֹר:
שִׁמְעוּ אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת, וַעֲשִׂיתֶם אוֹתָם.
כִּי הָעֵד הַעִדֹתִי
בַּאֲבוֹתֵיכֶם, בְּיוֹם הַעֲלוֹתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְעַד-הַיּוֹם
הַזֶּה, הַשְׁכֵּם וְהָעֵד, לֵאמֹר: שִׁמְעוּ בְּקוֹלִי.
וְלֹא שָׁמְעוּ, וְלֹא-הִטּוּ אֶת-אָזְנָם,
וַיֵּלְכוּ אִישׁ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם הָרָע; וָאָבִיא עֲלֵיהֶם
אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַבְּרִית-הַזֹּאת, אֲשֶׁר-צִוִּיתִי לַעֲשׂוֹת - וְלֹא עָשׂוּ
{
ס}
".
וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֵלָי:
נִמְצָא-קֶשֶׁר
בְּאִישׁ יְהוּדָה וּבְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם.
שָׁבוּ עַל-עֲונת
אֲבוֹתָם הָרִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר מֵאֲנוּ
לִשְׁמוֹעַ אֶת-דְּבָרַי, וְהֵמָּה הָלְכוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לְעָבְדָם;
הֵפֵרוּ בֵית-יִשְׂרָאֵל וּבֵית יְהוּדָה אֶת-בְּרִיתִי, אֲשֶׁר כָּרַתִּי
אֶת-אֲבוֹתָם
{ס}
".וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ; וַיַּאַסְפוּ
אֵלָיו כָּל-זִקְנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם. וַיַּעַל הַמֶּלֶךְ בֵּית-ה' וְכָל-אִישׁ יְהוּדָה
וְכָל-יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם אִתּוֹ וְהַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִיאִים וְכָל-הָעָם
לְמִקָּטֹן וְעַד-גָּדוֹל; וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר
הַבְּרִית הַנִּמְצָא בְּבֵית ה'.
וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל-הָעַמּוּד
וַיִּכְרֹת אֶת-הַבְּרִית
לִפְנֵי ה'
לָלֶכֶת אַחַר ה' וְלִשְׁמֹר מִצְו
תָיו וְאֶת-עֵדְותיו
וְאֶת-חֻקֹּתָיו בְּכָל-לֵב וּבְכָל-נֶפֶשׁ לְהָקִים אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית
הַזֹּאת הַכְּתֻבִים עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה;
וַיַּעֲמֹד כָּל-הָעָם בַּבְּרִית
".
ה' ציווה על ירמיהו ללכת ברחובות ירושלים ושאר ערי יהודה, ולהזכיר לבני-ישראל שעליהם לקיים ברית זו; אך בני-ישראל "קשרו קשר" - מרדו לא רק בה' אלא גם במלך יאשיהו, והמשיכו לעבוד ע"ז מאחרי גבו, בניגוד לברית שכרת ביניהם לבין ה' יש אגדה של חז"ל שממחישה יפה את המצב: האגדה מתארת את שליחיו של יאשיהו, שבאים 'לטהר' את הבתים מתמונות-תועבה של ע"ז. הם נכנסים לבית, מחפשים ולא מוצאים שם כלום. ברגע שהם יוצאים – הדלת נסגרת, ועל הצד הפנימי שלה מופיעה תמונת-תועבה, ובני הבית ממשיכים לעבוד אותה....
ראו גם: שובי.