הויכוח על הבחירה החופשית, בין יחזקאל לעם-ישראל (יחזקאל יח, יחזקאל לג)

קוד: סיכום יחזקאל יח בתנ"ך

סוג: תוכן_מפורט

מאת: יהודה איזנברג

אל: קול ישראל

[על-פי: שיחות בספר יחזקאל ]

בשני מקומות בספר יחזקאל, פרק יח ופרק לג, מובא ויכוח בין יחזקאל לבין העם, בשאלה - האם האדם יכול לתקן את דרכיו?

הויכוח מתקיים בשני מעגלים:

1. המעגל הראשון מתייחס לקשר בין הדורות - האם דור אחד יכול להשתחרר ממה שהכין לו הדור הקודם? (יחזקאל יח1-20): "ויהי דבר ה', אליי לאמור. מה לכם, אתם מושלים את המשל הזה, על אדמת ישראל, לאמור: אבות יאכלו בוסר, ושיני הבנים תקהינה. חי אני, נאום ד' ה': אם יהיה לכם עוד, משול המשל הזה--בישראל. הן כל הנפשות לי הנה, כנפש האב וכנפש הבן לי הנה: הנפש החוטאת, היא תמות!... בן לא יישא בעוון האב, ואב לא יישא בעוון הבן!"
2. המעגל השני מתייחס לאדם עצמו - האם אדם יכול להשתחרר מההסטוריה שלו עצמו? (יחזקאל יח21-): "והרשע, כי ישוב מכל חטאותיו אשר עשה, ושמר את כל חוקותיי, ועשה משפט וצדקה--חיה יחיה, לא ימות. כל פשעיו אשר עשה, לא ייזכרו לו: בצדקתו אשר עשה, יחיה. החפוץ אחפוץ מות רשע, נאום ד' ה'?! הלוא בשובו מדרכיו, וחיה!"

עם ישראל רואה את האדם כלוא בשני מעגלים - אין הוא יכול להשתחרר מירושת הדורות הקודמים, ואין הוא יכול להשתחרר מעברו. באותה תקופה, גישה פילוסופית זו היתה נפוצה גם בקרב חכמי יוון.

הנביא יחזקאל יוצא נגד הפילוסופיה הדטרמיניסטית הזאת, ואומר (יחזקאל יח30) "לכן איש כדרכיו אשפוט אתכם, בית ישראל--נאום, ד' ה': שובו והשיבו מכל פשעיכם, ולא יהיה לכם למכשול עוון". והגישה של הנביא יחזקאל היא הגישה שהנחתה גם את חכמי ישראל בדורות המאוחרים יותר, עד ר' עקיבא, שאמר " הכל צפוי והרשות נתונה ".