קוד: ביאור:יחזקאל מד2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
יחזקאל מד1: "וַיָּשֶׁב אֹתִי דֶּרֶךְ שַׁעַר הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים, וְהוּא סָגוּר
"
יחזקאל מד2: "וַיֹּאמֶר
אֵלַי ה': הַשַּׁעַר הַזֶּה סָגוּר יִהְיֶה, לֹא יִפָּתֵחַ וְאִישׁ לֹא
יָבֹא בוֹ, כִּי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בָּא בוֹ, וְהָיָה סָגוּר
"
יחזקאל מד3: "אֶת הַנָּשִׂיא נָשִׂיא הוּא יֵשֶׁב בּוֹ לאכול[לֶאֱכָל] לֶחֶם לִפְנֵי ה' מִדֶּרֶךְ, אֻלָם הַשַּׁעַר יָבוֹא וּמִדַּרְכּוֹ יֵצֵא
"
יחזקאל מד4: "וַיְבִיאֵנִי
דֶּרֶךְ שַׁעַר הַצָּפוֹן אֶל פְּנֵי הַבַּיִת, וָאֵרֶא וְהִנֵּה מָלֵא
כְבוֹד ה' אֶת בֵּית ה' וָאֶפֹּל אֶל פָּנָי
"
ה' לוקח את יחזקאל לסיור בבית-המקדש העתידי. אחרי שהוא מראה לו את כל החדרים, התאים והלשכות, הוא מראה לו שהשער החיצוני, הפונה מזרחה, סגור. הוא אומר לו שבעתיד, ה' ייכנס לבית-המקדש דרך השער הזה, ומאותו רגע והלאה, השער הזה יישאר סגור.
1. מתוך כבוד לה': ה' השתמש בשער הזה, ולכן לא ראוי שאדם פשוט ישתמש בו: "לכן יהיה סגור הואיל ואין מי בא בו, בעבור שהמקום ב"ה בא בו
"
(מצודות)
2. "זה בא להורות שהשכינה לא תצא עוד משם לעולם, ואחר שבא ונכנס למקדש דרך השער הזה נסגר השער שלא יצא משם עוד חוץ למקדש כי ישכון שם לעולם
"
(מלבי"ם).
3. הקשר בין ה' לבין האומה הישראלית נמשל לנישואין. במשל זה, בית המקדש מסמל את הבית המשותף של החתן והכלה. כידוע, אחרי החופה נכנסים החתן והכלה לבית שלהם (בימינו זה נעשה ב"חדר ייחוד"). סגירת הדלת היא הפעולה הסמלית שחותמת את הקשר ביניהם לתמיד. גם כאן, אחרי שה' נכנס אל ביתו, הוא סוגר את הדלת כדי שיוכל מעתה להתייחד עם האומה הישראלית.
רק אדם אחד יהיה רשאי לשבת בחלל השער ולאכול שם -
הנשיא, "שהוא המלך המשיח
"
(מלבי"ם, מצודות). מדוע?
1. לפי רוב המפרשים, זה בגלל כבודו של הנשיא: "נשיא הוא, וחשוב, ואין דרכו לישב ולאכול עם שאר הכהנים בלשכות
"
(רש"י,
מצודות,
מלבי"ם).
2. כשהחתן והכלה יושבים בחדר ייחוד, הם אוכלים ביחד סעודה ראשונה כזוג נשוי. הנשיא מייצג את האומה הישראלית, והאכילה שלו בשער מסמלת סעודה זוגית של ה' עם כלתו האומה הישראלית.
הפסוק שלנו מדבר על "שַׁעַר
הַמִּקְדָּשׁ הַחִיצוֹן הַפֹּנֶה קָדִים
", שיהיה סגור תמיד. בהמשך,
יחזקאל מו1: "כֹּה אָמַר ד' ה': שַׁעַר
הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ
". אפשר לפרש בשתי דרכים:
1. לפי המפרשים, בפרק מד הכוונה לשער המזרחי החיצוני, ובפרק מו הכוונה לשער המזרחי הפנימי יותר (הגר"א, מלבי"ם).
2. אך ע"פ ההשוואה לנישואין, נראה שההיפך הוא הנכון. בפרק מד הכוונה לשער המזרחי של המקדש - המבנה המסמל את בית הכלולות, ובפרק מו הכוונה לשער המזרחי של החצר - המקיפה את המקדש מבחוץ. שער המקדש סגור כדי שלא להפריע להתייחדות של ה' עם האומה הישראלית, אבל שער החצר פתוח כדי לאפשר לאורחים להיכנס אל מסיבת הנישואין.
3. אגב, בימי הבית השני, השער שהיה סגור היה רק הפשפש הדרומי של השער המזרחי. "כך שנינו במסכת מדות: שני פשפשין היו לו לשער הגדול: אחד בדרום ואחד בצפון. שבדרום לא נכנס בו אדם מעולם, עליו מפורש ע"י יחזקאל השער הזה יהיה סגור.
"
(רש"י). אולם ייתכן שזה יהיה שונה בימי הבית השלישי.