חייו של אבנר בן נר

קוד: חייו של אבנר בן נר בתנ"ך

סוג: מניעים2

מאת: הדס ניצן

אל: כפית ה'תשס"ב

/ הדס ניצן.

הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים את אבנר היא בשמ"א י"ד, נ' ששם אנחנו רואים את הייחוס שלו - בן דוד של שאול. שאול ממנה את בן דודו לשר צבא, שבאותה תקופה נחשב למינוי מכובד -  כלומר, שאבנר היה האיש הקרוב ביותר למלך מכל הבחינות (אישית, כלכלית, פוליטית, וכו').

הפעם השנייה היא בי"ז נ"ה- נ"ז - שאול מסכים שדוד יצא להילחם בגוליית, ואז שואל הוא בשקט בשקט את אבנר, בן מי זה הנער, שהוא דיבר איתו לפני שנייה ואבנר מודה שאין לו שמץ של מושג. ואז, כשדוד, בניגוד לכל הציפיות נהפך לאיש המפורסם ביותר בארץ (ולא למת) אחרי הניצחון על גוליית, אבנר מביא אותו אל שאול כדי שלא יווצר מצב, שהמלך אינו יודע איך קוראים לזה שהציל את הממלכה שלו. מה זה מוכיח על אבנר? שהוא ושאול היו ממש ממש קרובים ושרק את אבנר הוא יכול לשאול עם מי הוא דיבר ושלח לקרב עם גוליית. את העבד הפשוט שלו שאול אינו יכול לשאול, כי זה מראה על חולשה - העבד יודע והמלך לא. אבל אבנר מקורב לשאול ולכן שאול יכול לשאול אותו שאלה מביכה כזאת.

בכ', כ"ה אנו רואים שאבנר אוכל על שולחן שאול ואם נצא מנקודת הנחה ששולחן המלך לא היה גדול כל כך ושרק האנשים הקרובים ביותר למלך יושבים איתו שם (כמו בניו ודוד) אפשר להסיק מכך, שאבנר הוא בין האנשים החשובים ביותר והקרובים ביותר לשאול.

במהלך מרדף אחרי דוד בכ"ו, ה - ט"ו , שאול עושה חניית לילה ודוד בא עם אבישי ולוקח את צפחת המים ואת החנית. אחרי שהם מתרחקים דוד פונה לעם ובמיוחד לאבנר ושואל אותו למה הוא לא שמר על שאול מ"אחד העם" שמסוגל כ"כ בקלות להרוג אותו. אנחנו רואים מכאן, ששר הצבא הוא בעצם שומר ראשו של המלך, המלך מפקיד בידיו את חייו ואם הוא לא שומר עליו כמו שצריך, כל "אחד העם" שרוצה יכול לבוא ולהרוג אותו. אם אבנר הוא שומר ראשו של שאול שאמור לשמור ששאול יישאר חי פירושו של דבר, ששאול סומך עליו בעיניים עצומות.

כל מה שראינו עד עכשיו מצביע על כך, ששאול רואה באבנר את האדם הקרוב ביותר אליו, כלומר שהנאמנות של אבנר לשאול חייבת להיות מושלמת.

ומה קורה אחרי ששאול מת? אבנר ממשיך להיות נאמן לבית שאול, כי חשוב לו שהמלוכה תישאר בידי בית שאול. הוא ממליך את איש בושת על כל ישראל, הוא נלחם עבורו בגבעון עם עבדי דוד, הורג עבורו הרבה אנשים ואנחנו מצפים שאבנר ימשיך ללכת איתו כמו שהוא הלך עם שאול. אבל בשמ"ב ג', ו'- י"א יש מריבה בין איש בושת ובין אבנר. אבנר לוקח לאישה את פילגש שאול ובעיני איש בושת זה לא מוצא חן. ולמה? כי המעשה הזה מהווה רצון למלוך במקום המלך שיושב כרגע על הכיסא או במילים אחרות - מרד (וזאת אנחנו יודעים מהמקרים של אבשלום ואדוניה שגם רצו לבוא אל פילגשי המלך. נראה שזו הייתה מוסכמה חברתית, שאם הם עושים דבר כזה פירושו של דבר שהם רוצים למרוד), כלומר, איש בושת מאשים את אבנר שבכך שלקח את פילגש שאול הוא בעצם רוצה למלוך במקומו. אבנר, לעומתו, אינו רואה בכך כל פסול. אנחנו שמים לב שבתחילת הסצנה אבנר מתחזק בבית שאול, כך שנוצר מצב שאיש בושת הוא המלך, אבל מי שקובע את המהלכים בשטח הוא אבנר. הוא זה שהמליך את איש בושת והוא זה שנלחם עבורו בבית דוד. באופן טבעי המעמד שלו עולה והוא  יכול לעשות הכל, ומה מפריע לו לבוא אל פילגש שאול? הוא אינו רוצה למרוד, אבל הוא פשוט בועט במוסכמות חברתיות ברורות, כי הוא יודע שהוא יכול לעשות הכל. אבל איש בושת אינו חושב כך. ואז נוצר מצב שבו איש בושת מאשים את אבנר במרידה בו וכתוצאה מכך אבנר נעלב - "ויחר לאבנר מאוד … ויאמר הראש כלב אנוכי?" והוא עובר למחנה דוד.

והשאלה מתבקשת - איך אבנר, שהוא נאמן כל כך לבית שאול וחשוב לו שהמלוכה תישאר בידיו, עובר למחנה דוד?

מהמעבר החד של אבנר מתמיכה בבית שאול לתמיכה בבית דוד אנחנו יכולים לראות שמה שחשבנו על הנאמנות החזקה של אבנר לשאול לא היה בדיוק נכון. אבנר אומנם נאמן מאוד לשאול אבל זאת כל זמן שהוא לא פוגע בו. ברגע שאיש בושת פוגע בו פגיעה אישית - אבנר פורש מבית שאול כי לאבנר חשוב שהמלוכה תהיה בידי בית שאול כל עוד זה נוח לו . כאן, הפגיעה היא כואבת כל כך וקשה כל כך. במילים "הראש כלב אנוכי" אנחנו יכולים לשמוע את העלבון הצורב בקול שלו ולראות שהוא באמת באמת נפגע. כאן, בקטע הזה אנחנו רואים שאבנר משקיע אנרגיה באנשים שמשתלם לו להשקיע בהם וכשהוא רואה שאין זה משתלם לו כל כך, אז הוא מנסה את מזלו במקום אחר. לכן הוא עושה מפנה של 180 מעלות והולך לבית דוד.

אז אבנר מגיע לבית דוד ודוד מוכן לקבל אותו בתנאי אחד - שיביא לו את מיכל בחזרה. אחרי שאבנר מגיע עם מיכל, דוד מקבל אותו בשמחה, עושה לכבודו משתה וכשיואב רוצח אותו הוא מקונן עליו קינה קורעת לב. לאור כל הפעולות אלה אנחנו שואלים - למה כשאבנר בא, דוד אינו חושד בו שהוא מרגל ומוכן לקבל אותו בשמחה אם רק יביא לו את מיכל? הרי כל אותן שנים ששאול מלך, אבנר היה במחנה הנגדי ודוד, באופן טבעי, לא רחש לו יותר מדי חיבה, נכון?

התשובה פשוטה - דוד לא סתם מבקש דווקא מאבנר להחזיר לו את מיכל. מה, לא היו לו שליחים אחרים? ולמה הוא נזכר בה רק עכשיו? אלא שבאמצעות ההחזרה דוד בעצם עושה לו מבחן - הרי שאול (בשמ"א כ"ה, מ"ד) נתן את מיכל לפלטי בן ליש למרות שהיא הייתה נשואה לדוד, כלומר הוא לא ראה בדוד קרוב משפחה שלו יותר. אם אבנר יגיד שהוא אינו מוכן להחזיר את מיכל, סימן שהוא נשאר נאמן לבית שאול כי זה משהו ששאול קבע והוא לא מוכן להפר אותו. אבל אם הוא יסכים להחזיר את מיכל, סימן שהוא מעביר את הנאמנות שלו לדוד כי למרות ששאול קבע שמיכל תהיה אצל פלטי, שאול כבר אינו קובע עכשיו אלא דוד ולכן אבנר יכול לציית לדוד ולהפר את מה ששאול קבע. או במילים אחרות - אבנר, בכך שהוא מחזיר את מיכל, הוא בעצם מצהיר על נאמנות לדוד.

אבל אבנר אינו זוכה להיות נאמן לדוד זמן רב. יואב מגיע אחרי שאבנר מחזיר את מיכל ומצהיר בכך שהוא נאמן לדוד. לכן, הוא אינו יודע על כך ובאופן טבעי הוא בטוח שאבנר הוא פשוט מרגל והוא רוצח אותו.

לסיכום - לאבנר, כמו לכל אחד, יש צדדים חיוביים ויש צדדים שליליים. מצד אחד הוא אמיץ, כריזמטי, נאמן וממלא את התפקיד שלו בצורה הטובה ביותר שהוא יכול אבל מצד שני הוא נאמן רק למי שנוח לו להיות נאמן. הוא יודע לאן נושבת הרוח וכשהוא רואה שלא טוב לו במקום אחד אין לו כל בעיה לפנות למקום אחר, מנוגד, ולהיות נאמן לו.