קוד: ביאור:שמואל א ד12 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמואל א ד12: "וַיָּרָץ אִישׁ בִּנְיָמִן מֵהַמַּעֲרָכָה, וַיָּבֹא שִׁלֹה בַּיּוֹם הַהוּא, וּמַדָּיו קְרֻעִים, וַאֲדָמָה עַל רֹאשׁוֹ
"
אחת הריצות הראשונות המוזכרות בהיסטוריה האנושית, עוד הרבה לפני ה"מרתון" של היוונים, נזכרת בתנ"ך בתחילתו של ספר שמואל. בסופה של המלחמה בין ישראל לפלישתים רץ "איש בנימין" משדה הקרב באבן העזר (ראש העין של ימינו), אל עיר המשכן שילה ומבשר לעלי הכהן, על הפסד ישראל במלחמה בה מתים בניו ועל ארון הברית שנלקח.
לימים, לאחר מלחמת ששת הימים מדד יוזם המכביה, יוסף יקותיאלי,
את אורך המסלול מראש העין לשילה שבחבל בנימין.
ההפתעה הייתה עצומה: אורך המסלול ההיסטורי בציר הכבישים תאם בדיוק את המרתון המודרני - 42 קילומטרים (המרחק הרשמי של תחרות הריצה האולימפית נקבעה ב-1908 באולימפיאדת לונדון). מכאן שאת ריצת המרתון הראשונה בהיסטוריה רץ איש הבנימין במאה ה-11 לפנה"ס, ולא פידיפידיס שעשה זאת ממרתון לאתונה ב-490 לפנה"ס.
יקותיאלי יזם בשנות ה-70 ריצות מרתון בעקבות ריצתו של "איש בנימין" המסופרת בתנ"ך.
מדהים לחשוב שאם רק מישהו היה מעדכן בזה את הברון דה-קוברטן שייסד את ריצת ה42 ק"מ במשחקים האולימפים, בסיפור התנ"כי ההיסטורי, אולי למושג "מרתון" בעולם היו קוראים היום בעולם: שילה, איש בנימין או מירוץ תנ"ך.
(מתוך אתר מרתון התנך, שישי של פסח ה'תשע"ה. 9.4.2015).
מקראות גדולות:
""איש בנימן" - זה היה שאול שחטף את הלוחות מיד גלית וברח לו" (רש"י)
"ומדיו קרועים" - דרך צער ואבלות
"ומדיו" - ומלבושיו כמו (לקמן יז לח) וילבש וגו' מדיו
"ואדמה" - עפר" (מצודות)