קוד: ביאור:שמואל א טז2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
שמואל א טז2: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל 'אֵיךְ אֵלֵךְ, וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי?'...
"
פחד הוא רגש טבעי שה' נטע בנו על-מנת להניע אותנו לפעולה. כך ניתן ללמוד, בין השאר, מדבריו של שמואל הנביא, לאחר שה' ציווה אותו ללכת לבית לחם ולמשוח את דוד למלך במקום שאול.
לכאורה, מבחינה שכלית-טהורה, שמואל לא היה צריך לחשוש כלל, שהרי ה' ציווה אותו ללכת לבית לחם, וה' בוודאי יכול להציל אותו מיד שאול.
ובכל זאת, שמואל הרגיש פחד מפני שאול, שעלול לראות במעשה שלו מרד במלכות ולהוציא אותו להורג. שמואל ראה בפחד הזה סימן מה' - סימן שהוא צריך להיזהר. כדי להיות בטוח במשמעות הסימן, הוא פנה אל ה' ושאל אותו "איך אלך, ושמע שאול והרגני?
" - איך בדיוק אתה רוצה שאלך לבית-לחם, והרי אם אלך באופן טבעי, שאול עלול לשמוע על כך ולהרוג אותי?
ה' אישר את מחשבתו של שמואל - הפחד מפני שאול אכן היה סימן ששמואל צריך לפעול בזהירות - לא למשוח את דוד בגלוי אלא לעשות זאת בסתר, במסגרת זבח לה':
שמואל א טז2-3: "...וַיֹּאמֶר ה': 'עֶגְלַת בָּקָר תִּקַּח בְּיָדֶךָ, וְאָמַרְתָּ 'לִזְבֹּחַ לה' בָּאֵתִי'. וְקָרָאֵתָ לְיִשַׁי בַּזָּבַח, וְאָנֹכִי אוֹדִיעֲךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה, וּמָשַׁחְתָּ לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ'.
"
מדוע ה' רצה ששמואל ימשח את דוד בסתר? - ייתכן שהוא התחשב ברגשותיו של שאול, לא רצה לפגוע בו יתר על המידה, ולא רצה לגרום לסכסוכים ומריבות מיותרות.
תשובתו של ה' באה ללמדנו שני עקרונות:
והאמר ר' אלעזר 'שלוחי מצוה אינן נזוקים'!... מקום דקבוע היזקא שאני, דכתיב ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני." (תלמוד בבלי - חולין קמב., יומא יא., פסחים ח:, קידושין לט:; ראו גם שלוחי מצוה אינם ניזוקים).
ושמע שאול והרגני", ומבקש ממנו הדרכה "
איך אלך?".
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל 'הַחֵפֶץ לה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?! הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים!'". מובן ששמיעה בקול ה' חשובה יותר מזבח, אבל הפסוק הזה כשלעצמו היה עלול לגרום לעם לחשוב שה' אינו רוצה קרבנות בכלל, וכדי לתקן טעות זו נאמר לשמואל לזבוח זבח בבית לחם, כדי להבהיר שהזבח רצוי לה' כאשר הוא משתלב עם שמיעה בקול ה'.