שאול מתיש ודוד מסיים

קוד: שאול מתיש ודוד מסיים בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: השליחה

אל:

שמואל א' פרק ט' מפסוק טו: "וַיהוָה, גָּלָה אֶת-אֹזֶן שְׁמוּאֵל, יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי בוֹא-שָׁאוּל לֵאמֹר.  טז כָּעֵת מָחָר אֶשְׁלַח אֵלֶיךָ אִישׁ מֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן, וּמְשַׁחְתּוֹ לְנָגִיד עַל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וְהוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים:  כִּי רָאִיתִי אֶת-עַמִּי, כִּי בָּאָה צַעֲקָתוֹ אֵלָי"

- לפי פסוק זה, אחד מיעדיי שאול הברורים עוד בטרם הומלך הוא: "וְהוֹשִׁיעַ אֶת-עַמִּי, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים"  

מלחמת שאול בפלשתים- המלחמה הראשונה:  

שמואל א' פרק י'ג  מפסוק ה: "וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם-יִשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב; וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ, קִדְמַת בֵּית אָוֶן.  ו וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר-לוֹ, כִּי נִגַּשׂ הָעָם; וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם, בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים, וּבַצְּרִחִים, וּבַבֹּרוֹת.  ז וְעִבְרִים, עָבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶרֶץ גָּד, וְגִלְעָד; וְשָׁאוּל עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל, וְכָל-הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו"  

הכוח הפלישתי - "שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב".

הכוח הישראלי - "וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם, בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים, וּבַצְּרִחִים, וּבַבֹּרוֹת". 

" וְעִבְרִים, עָבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶרֶץ גָּד, וְגִלְעָד" -העם מתחבא ובורח לעבר הירדן המזרחי.

ושאול- "עוֹדֶנּוּ בַגִּלְגָּל, וְכָל-הָעָם חָרְדוּ אַחֲרָיו".- כל הגברים יוצאים ונאספים אל שאול לצורך המלחמה.

מצב הצבא - "וַיָּפֶץ הָעָם, מֵעָלָיו"- כלומר: הלוחמים בורחים ועוזבים את שאול.

בפסוק ט'ו- "וַיִּפְקֹד שָׁאוּל, אֶת-הָעָם הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ, כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת, אִישׁ"- זוהי תוצאה של נטישת כפי הנראה רוב ככל הלוחמים את המלך.

נראה לפי השתלשלות הפסוקים שהמצב בו נמצא שאול ובו יש איתו רק כשש מאות איש לאחר בריחת רוב הלוחמים הוא כתוצאה של " שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, וְעָם, כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת-הַיָּם לָרֹב"- פחד הישראלים אל מול כוחות האויב.

בפסוק י'ז שבא אח"כ מתואר הכוח הפלישתי: "וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים" הכוח הפלשתי מכונה- "משחית". 

יונתן בנו של שאול מביא למהפך,

מכמעט מפלה, מתבוסה ובריחה של הכוחות הישראלים לניצחון.

פרק יד' פסוק ו'"וַיֹּאמֶר יְהוֹנָתָן אֶל-הַנַּעַר נֹשֵׂא כֵלָיו, לְכָה וְנַעְבְּרָה אֶל-מַצַּב הָעֲרֵלִים הָאֵלֶּה--אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהוָה, לָנוּ:  כִּי אֵין לַיהוָה מַעְצוֹר, לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט". ועם האמונה הזאת שלו בה' הוא יוצא לקרב לבדו עם נושא כליו בפלשתים,

תוצאות מהלך זה של יהונתן- מהומה במחנה פלשתים. לפלשתים לא ברור מי בתוכם נאמן ומי בוגד וכתוצאה –"וְהִנֵּה הֶהָמוֹן נָמוֹג, וַיֵּלֶךְ וַהֲלֹם... וְהִנֵּה הָיְתָה חֶרֶב אִישׁ, בְּרֵעֵהוּ--מְהוּמָה, גְּדוֹלָה מְאֹד". (פרק י'ד פסוק כ') בנוסף, הכוח הישראלי בפיקודו של שאול שרואה את המהומה יוצא עם שאול לקרב אל מול פלשתים,

 

עקב הצלחת הקרב מגיע לעזרת שאול   כוח ישראלי המתואר בפרק י'ד פסוק כא"וְהָעִבְרִים, הָיוּ לַפְּלִשְׁתִּים כְּאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם, אֲשֶׁר עָלוּ עִמָּם בַּמַּחֲנֶה, סָבִיב; וְגַם-הֵמָּה, לִהְיוֹת עִם-יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר עִם-שָׁאוּל, וְיוֹנָתָן"- אלו הם הכוח הישראלי אשר בתוך מחנה פלשתים (תיפקדו כחלק מצבאם), ייתכן שהיו בוגדים אשר הלכו מלכתחילה עם הפלשתים וייתכן שנאנסו לכך ע"י הפלשתים. 

כוח ישראלי נוסף הבא לתגבר מתואר בפסוק כ'ב- "וְכֹל אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמִּתְחַבְּאִים בְּהַר-אֶפְרַיִם, שָׁמְעוּ, כִּי-נָסוּ, פְּלִשְׁתִּים; וַיַּדְבְּקוּ גַם-הֵמָּה אַחֲרֵיהֶם, בַּמִּלְחָמָה"- גם הם שומעים שהפלשתים בורחים, ע"כ הם מצטרפים לכוח הרודף. 

תוצאות המלחמה: מתוארים בפרק י'ד בפסוק מ'ז: "וְשָׁאוּל לָכַד הַמְּלוּכָה, עַל-יִשְׂרָאֵל; וַיִּלָּחֶם סָבִיב בְּכָל-אֹיְבָיו בְּמוֹאָב וּבִבְנֵי-עַמּוֹן וּבֶאֱדוֹם וּבְמַלְכֵי צוֹבָה, וּבַפְּלִשְׁתִּים, וּבְכֹל אֲשֶׁר-יִפְנֶה, יַרְשִׁיעַ."

נב"וַתְּהִי הַמִּלְחָמָה חֲזָקָה עַל-פְּלִשְׁתִּים, כֹּל יְמֵי שָׁאוּל; וְרָאָה שָׁאוּל כָּל-אִישׁ גִּבּוֹר, וְכָל-בֶּן-חַיִל, וַיַּאַסְפֵהוּ, אֵלָיו". 

נראה מהתנסחות הפסוק שככלל במלחמות שאול וישראל מול הפלישתים, ישראל הם היוזמים ושידם על העליונה. ("עַל-פְּלִשְׁתִּים"ולא "עם פלישתים"). 
 
 

מלחמת שאול בפלשתים- המלחמה השנייה:  

הכוח הפלשתי- שמואל א' פרק י'ז פסוק א"וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם, לַמִּלְחָמָה, וַיֵּאָסְפוּ, שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה; וַיַּחֲנוּ בֵּין-שׂוֹכֹה וּבֵין-עֲזֵקָה, בְּאֶפֶס דַּמִּים"- יש לשים לב שבפרק הקודם הכוח הפלשתי נקרא "משחית" ובפרק זה הכוח הפלשתי נקרא "מחנה".

"בְּאֶפֶס דַּמִּים"- נראה לי להסביר את הפסוק ש"אֶפֶס דַּמִּים" אינו שם של מקום (כמו שסוברים  מס' פרשנים) אלא תאור המצב. שלא כמו בקרב הקודם, הפעם, הפלשתים אינם חשים כ"כ חזקים ובטוחים בעצמם ואינם עורכים טבח ושוד בדרכם לקרב, שכן זיכרונות המפלה האחרונה שלהם עוד לא משה, לכן גם נקרא כעת הכוח הפלשתי  "מחנה" ולא " משחית" כמו שכונה במלחמה הקודמת שם היה כוח חזק עם ביטחון עצמי שניצחונו ברור לו.

פסוק ג': "וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה, וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל-הָהָר, מִזֶּה; וְהַגַּיְא, בֵּינֵיהֶם".- שלא כמו בפרק י'ג-י'ד (בקרב הקודם) הפעם ישראל לא מתחבאים ולא בורחים אלא עומדים כצבא ערוך ומוכן מול הצבא הפלשתי. 

מהלך הקרב-

הכוח הפלשתי - ד"וַיֵּצֵא אִישׁ-הַבֵּנַיִם מִמַּחֲנוֹת פְּלִשְׁתִּים, גָּלְיָת שְׁמוֹ מִגַּת... וַיַּעֲמֹד, וַיִּקְרָא אֶל-מַעַרְכֹת יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמֶר לָהֶם, לָמָּה תֵצְאוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה:  הֲלוֹא אָנֹכִי הַפְּלִשְׁתִּי, וְאַתֶּם עֲבָדִים לְשָׁאוּל--בְּרוּ-לָכֶם אִישׁ, וְיֵרֵד אֵלָי.  ט אִם-יוּכַל לְהִלָּחֵם אִתִּי, וְהִכָּנִי--וְהָיִינוּ לָכֶם, לַעֲבָדִים; וְאִם-אֲנִי אוּכַל-לוֹ, וְהִכִּיתִיו--וִהְיִיתֶם לָנוּ לַעֲבָדִים, וַעֲבַדְתֶּם אֹתָנוּ ". – הפלשתים בוחרים נציג משלהם שילחם מול נציג ישראל, עמו של המנוצח יהפוך לעבדים לעם שנציגו ניצח.

ניתן להבין מפסוקים אלו המתארים את ההסכם לפני היציאה לקרב שהפלשתים אינם חשים בעדיפות כוח צבאי על פני הישראלים ולכן אינם ששים לקרב ואפילו מסכימים להיות עבדים של הישראלים שכנראה אינם בטוחים בהצלחתם.

הכוח הישראלי- פסוק כ:"...וְהַחַיִל הַיֹּצֵא אֶל-הַמַּעֲרָכָה, וְהֵרֵעוּ בַּמִּלְחָמָה".- שלא כמו המערכה הקודמת. א) במלחמה זאת החיל הישראלי " יֹּצֵא אֶל", משמע: אין פחד ויש תחושת בטחון בלוחמים הישראליים.

ב) "מערכה" שפרושה כוח צבאי מסודר וערוך בהגיון צבאי מסוים לקראת ה"חיל" הנגדי.

ג) "והרעו"- יש מורל גבוה לחיל, ולא כמו הפחד המתואר במלחמה הקודמת. 

תוצאות החלק הראשון של הקרב: נראה  בפסוק נ'א:"וַיָּרָץ דָּוִד וַיַּעֲמֹד אֶל-הַפְּלִשְׁתִּי וַיִּקַּח אֶת-חַרְבּוֹ וַיִּשְׁלְפָהּ מִתַּעְרָהּ, וַיְמֹתְתֵהוּ, וַיִּכְרָת-בָּהּ, אֶת-רֹאשׁוֹ; וַיִּרְאוּ הַפְּלִשְׁתִּים כִּי-מֵת גִּבּוֹרָם, וַיָּנֻסוּ". – אם בתחילת הפרק תאור הכוחות מציג שוויוניות, הכוחות עומדים אחד מול השני,מה שמביא את הפלשתים להצעה של "קרב נציגים" ועל הסכם עבדות של המנוצחים למנצחים.  בפסוק זה נראה כי מות גיבורם שבו שמו מבטחם שובר את רוחם והם נסים על נפשם.

מדוע נסים הפלשתים?

לכאורה, מצב הכוחות לא השתנה, הריי המלחמה הייתה מול נציג אחד.

האם פחדו הפלשתים להיות עבדים לישראל כמסוכם אם כן, שילחמו.

מנוסתם של הפלשתים גורמת לנו להבין שהפלשתים פוחדים ומכירים בעליונות הכוח הישראלי מכוחם וכנראה שמלכתחילה פחדו וזאת הסיבה שהציעו כבר בהתחלה  "קרב נציגים". 

 

. 
 

השוואת תוצאות המלחמות:

פרק י'ז פסוק נ'ב: "וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ, וַיִּרְדְּפוּ אֶת-הַפְּלִשְׁתִּים, עַד-בּוֹאֲךָ גַיְא, וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן; וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים, בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם, וְעַד-גַּת, וְעַד-עֶקְרוֹן"

בפרק י'ד פסוק ל'א כתוב: "וַיַּכּוּ בַּיּוֹם הַהוּא, בַּפְּלִשְׁתִּים, מִמִּכְמָשׂ, אַיָּלֹנָה"

ניתן ללמוד מהשוואת הפסוקים על השתנות יחסי הכוחות הצבאיים ותחומי השליטה של ישראל והפלישתים שבקרב הראשון ישראל רודפים את הפלשתים באזור פנימי בתוך ממלכת ישראל  "מִמִּכְמָשׂ, אַיָּלֹנָה " ואילו בקרב השני הם רודפים אותם כבר בתוך תחומי ארץ הפלשתים" וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן". 

השתלשלות והדרגתיות:

1. פרק י'ח פסוק ל'- "וַיֵּצְאוּ, שָׂרֵי פְלִשְׁתִּים; וַיְהִי מִדֵּי צֵאתָם, שָׂכַל דָּוִד מִכֹּל עַבְדֵי שָׁאוּל, וַיִּיקַר שְׁמוֹ, מְאֹד"
2. פרק י'ט פסוק ח'- "וַתּוֹסֶף הַמִּלְחָמָה, לִהְיוֹת; וַיֵּצֵא דָוִד וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים, וַיַּךְ בָּהֶם מַכָּה גְדוֹלָה, וַיָּנֻסוּ, מִפָּנָיו"
3. פרק כ'ג פסוק א'- "הִנֵּה פְלִשְׁתִּים נִלְחָמִים בִּקְעִילָה, וְהֵמָּה שֹׁסִים אֶת-הַגֳּרָנוֹת".
4. פרק כ'ג פסוק  כ'ז= "וּמַלְאָךְ בָּא, אֶל-שָׁאוּל לֵאמֹר:  מַהֲרָה וְלֵכָה, כִּי-פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל-הָאָרֶץ".
5. פרק כ'ד פסוק א'- "וַיְהִי, כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל, מֵאַחֲרֵי, פְּלִשְׁתִּים".

 

בפסוקים אלו אנו רואים את המשך ההתקדמות בהתגברות הכוח הישראלי ומנגד החלשות הכוח הפלישתי.

בפרק י'ח פסוק ל' – ניכר עדיין שהפלישתים יוצאים ככוח צבאי מאורגן וגדול ושריהם בראשם, וכבר בפרק י'ט בפסוק כ' אנחנו כבר לא שומעים על 'שרי הפלישתים ' שיצאו בראשם בעבר, אך עדיין זה נראה כהתכנסות כוח גדול שבא לקרב של צבא מול צבא. בפרק כ'ג פסוק א'- כבר לא נראה שהפלישתים באים לקרב של צבא מול צבא אלא כפעולת טרור שאולי מטרתה שוד בלבד, מחזק את עניין זה פרק כ'ג אשר בפסוק כ'ז " כִּי-פָשְׁטוּ פְלִשְׁתִּים עַל-הָאָרֶץ" אשר שוב נראה בו שלא באו הפלישתים ככוח צבאי אל מול צבא אלא סתם כגדודים בפעולת טרור, עוד בעניין זה בא פרק כ'ד בפסוק א' להוכיח שעדיין יד שאול והישראלים על העליונה. 

מלחמת שאול בפלשתים- המלחמה האחרונה- המלחמה מול הפלשתים בגלבוע.  

פרק כ'ח פסוק א': "וַיְהִי, בַּיָּמִים הָהֵם, וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-מַחֲנֵיהֶם לַצָּבָא, לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל"

פרק כח' פסוק ד': "וַיִּקָּבְצוּ פְלִשְׁתִּים, וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ בְשׁוּנֵם;

                                 וַיִּקְבֹּץ שָׁאוּל אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְבֹּעַ"

פרק כ'ח פסוק ה': "וַיַּרְא שָׁאוּל, אֶת-מַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים; וַיִּרָא, וַיֶּחֱרַד לִבּוֹ מְאֹד". 

כהכנה לקרב זה, מתקבצים הפלשתים בשונם.

מי היא שונם?

• שונם הייתה עיר בצפון הארץ- יהושוע י'ט פסוק י'ח: "וַיְהִי, גְּבוּלָם--יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת, וְשׁוּנֵם"
• מופיעה כעיר בנחלת יששכר- יהושוע פרק י'ז פסוק י'א: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר, בֵּית-שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ"

וכנגד, נערך שאול עם צבאו בגלבוע.

שאלות:

1. מדוע נערך הקרב בשונם, אשר לפי הפסוקים ביהושע הינה עיר בנחלת יששכר שנוחל צפונית למנשה, כלומר, דיי בצפון הארץ באזור עמק יזרעאל למרות שהפלשתים יושבים בדרום מערב הארץ?
2. שאול רואה את מחנה פלשתים וליבו נחרד מאוד (פסוק ה') וכי מה נשתנה מצב הפלשתים שאדרבא הלך ונחלש לפי מה שהוכחתי עד עתה?

 

לצורך השבה על השאלות שציינתי, אפתח בהקדמה שהיא אפשרות הסבר ע"פ התנ"ך ובשונה מן היסטוריונים והארכיאולוגים לשאלה הגדולה:  

מי הם הפלשתים?

מהיכן?

1.

• בראשית פרק י' פסוק י'ד: "וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים"
• בדברי הימים א' פרק א' פסוק י'ב: "וְאֶת-פַּתְרֻסִים וְאֶת-כַּסְלֻחִים, אֲשֶׁר יָצְאוּ מִשָּׁם פְּלִשְׁתִּים--וְאֶת-כַּפְתֹּרִים"

ממקורות אלו נראה כי הפלשתים נמנים כאחד מהעמים בני מצריים בן חם.

מהפסוקים מבראשית ודברי הימים, נראה באופן חד משמעי שהפלשתים הם שבט מצרי אבל ניתן ללמוד שבאופן ייחודי לשאר השבטים המיצריים, הפלשתים כפי הנראה העתיקו את מקומם והיגרו למקומות אחרים,

ויתכן שזהו מקור שמם- 'פלשתים' לשון- פולשים, אשר פולשים לארצות לא להם, בשונה משאר העמים המצריים שנשארו לגור בממלכת מצריים הגדולה.

כפי הנראה, כבר בתקופת האבות ישבו הפלשתים באזור שבין מצריים לבין בני דודיהם הכנעניים.

* בראשית פרק כ'א פס' ל'ב-ל'ד: "וַיִּכְרְתוּ בְרִית, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ, וּפִיכֹל שַׂר-צְבָאוֹ, וַיָּשֻׁבוּ, אֶל-אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים.  לג וַיִּטַּע אֶשֶׁל, בִּבְאֵר שָׁבַע; וַיִּקְרָא-שָׁם--בְּשֵׁם יְהוָה, אֵל עוֹלָם".  לד וַיָּגָר אַבְרָהָם בְּאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, יָמִים רַבִּים"

יתכן שזהו מקום מגורם הראשוני (גרר) ויתכן שזהו אחד מהאזורים אליהם פלשו בצאתם ממצריים בדוחקם את רגלי הכנעניים.

2.

• ירמיהו פרק מ'ז פסוק ד': "עַל-הַיּוֹם, הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת-כָּל-פְּלִשְׁתִּים, לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן, כֹּל שָׂרִיד עֹזֵר:  כִּי-שֹׁדֵד יְהוָה אֶת-פְּלִשְׁתִּים, שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר"
• עמוס ט' פסוק ז': "הֲלוֹא אֶת-יִשְׂרָאֵל, הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר, וַאֲרָם מִקִּיר"

ממקורות נוספים אלו ניתן ללמוד כי פלשתים התיישבו לא רק בחבל הים שבין כנען למצריים, כי אם גם באי המכונה 'כפתור', עוד לפני תקופת ההתיישבות הישראלית בכנען.

• דברים פרק ב' פס' כ'ג-: "וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים, עַד-עַזָּה--כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר, הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם".
• צפניה פרק ב' פסוק ה': "הוֹי, יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם--גּוֹי כְּרֵתִים; דְּבַר-יְהוָה עֲלֵיכֶם, כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים"
• כפתר מתורגם ע'י אונקלוס בכל התורה -'קפוטקיא', נראה שהכוונה לאזור שנקרא בימי הרומים 'קפדוקיא'/ 'קפודקיא'

מתוך- "ויקיפדיה": קפדוקיה (טורקית Kapadokya, יוונית Καππαδοκία) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי במרכז רמת אנטוליה ב אסיה הקטנה שב טורקיה. המושג נזכר לראשונה בכתובות פרסיות מתקופת הממלכה האחמנית בצורה קַ‏פַ‏טוּ‏קַ‏ה, ולמרות שב פרסית משמעותו "ארץ הסוסים היפים", נראה כי המילה אינה ממקור פרסי. 

הפסוקים מכנים את 'כפתר' –'אי' ע"כ נראה שלא רק 'חבל הים' במובן של 'רצועת החוף' הדרום מזרחית של טורקיה (קפדוקיא) היה מקום מושבם של הפלישתים כי אם גם 'קפריסין' הסמוכה לרצועת חוף זו וכן למצריים אחיהם ולארץ ישראל- איזור פלישתם. 
 

ובחזרה ל - מלחמת שאול בפלשתים- המלחמה האחרונה- המלחמה מול הפלשתים בגלבוע.

על סמך ההבנה שהפלשתים התגוררו לא רק בחבל הים שבין ישראל למצריים אלא גם ברצועת החוף הצפון-מזרחית של הים התיכון (ואולי אף יותר לפנים היבשת ומערבה) וכן באי קפריסין, (ואולי אף באיים נוספים) כפי שהוכחתי למעלה.

ניתן להשיב על השאלות ששאלתי למעלה:

1. הקרב נערך בשונם שהיה אזור הפלישה של הפלשתים שבאו מכוון הים ולא מדרום-מערב הארץ.
2. שאול נחרד למראה הכוח הצבאי הפלשתי משום שכפי שהסברתי זה עתה, למעשה הייתה תוספת עצומה לכוח הפלשתי (שהיה קיים בארץ ונחלש), ייתכן שסיבת הגעתם הייתה לעזור לכוח הפלשתי המקומי לחדש את שליטתו וייתכן שהיה זה ניסיונם האחרון של הפלשתים (כפי שיוכח בהמשך) לכבוש ולהתיישבות בארץ ישראל.

 

תוצאות הקרב:

תוצאות הקרב מובילות לבריחת הישראלים המתגוררים באזור הקרב והתיישבות פלשתית במקומם: שמואל א' פרק ל'א פסוק ז': "וַיִּרְאוּ אַנְשֵׁי-יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-בְּעֵבֶר הָעֵמֶק וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, כִּי-נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, וְכִי-מֵתוּ, שָׁאוּל וּבָנָיו; וַיַּעַזְבוּ אֶת-הֶעָרִים, וַיָּנֻסוּ, וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים, וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶן"  

בשמואל ב' פרק ב' פסוקים ח'-ט': "וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר, שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל--לָקַח, אֶת-אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וַיַּעֲבִרֵהוּ, מַחֲנָיִם.  ט וַיַּמְלִכֵהוּ, אֶל-הַגִּלְעָד, וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי, וְאֶל-יִזְרְעֶאל; וְעַל-אֶפְרַיִם, וְעַל-בִּנְיָמִן, וְעַל-יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה"   

• רואים אנו שאבנר ממליך את איש בושת על יזרעאל, יזרעאל היה איזור הקרב ולכאורה אחד המקומות מהם ברחו הישראלים ובם התיישבו הפלשתים,

נראה מכאן שמיד לאחר הקרב שב אבנר וכבש את אותם אזורים מידיי הפלשתים וגרשם או שעם הזמן נטמעו הפלשתים בישראל,

כמו כן לא מצינו בפרקים שלאחר מכן ובכלל בכל ימי דוד שעשה קרב עם פלשתים או כבש את האזור הזה מידיהם.
 
 
 

בין שאול לדוד:  

למרות ניצחונם של הפלשתים בקרב (ניצחון זמני וקצר בהתייחס להשתלטות אבנר -כפי שציינתי למעלה) ניתן לומר ששאול דיי שבר את הכוח הפלשתי המקומי (שברצועת החוף בן ישראל למצריים) ועל בסיס זה כפי שנראה בהמשך, דוד מסיים את העבודה ומחסל את הכוח הצבאי והמדיני של הפלשתים לצמיתות. 
 

הפלשתים ודוד:  

בשמואל ב' פרק ה' פסוקים ט'ו עד כ'ה: הפלשתים שומעים על המלכת דוד על כל ישראל כלומר- איחוד ממלכת ישראל המפורדת, הפלשתים מבינים שאם שבטי ישראל המפולגים יתאחדו תחת מנהיג אחד (מלך) הדבר יחליש את כוחם ואת שליטתם ואולי אף יותר מזה- יביא את הישראלים לכבוש את כל ארץ הפלשתים מידיהם, ע"כ הם מחליטים לצאת מיד למלחמת "הישרדות" למניעת האסון האפשרי. 
 
 

הקרב הראשון והשני של דוד בפלשתים- קרב עמק רפאים:  

הפלישתים עולים להלחם עם דוד ב'עמק רפאים'- דוד יוצא, נלחם בהם ומנצח. כפי הנראה הניצחון בקרב זה היה גדול והושג בקלות כמתואר ע"י דוד: שמואל ב' פרק ה' פסוק כ': "וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל-פְּרָצִים, וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד, וַיֹּאמֶר, פָּרַץ יְהוָה אֶת-אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם; עַל-כֵּן, קָרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא--בַּעַל פְּרָצִים".

הפלשתים שבים להלחם ב'עמק רפאים'  ולא ברור בדיוק אם זה היה קרב שנערך מיד אחרי התאוששות והתלכדות הכוח הפלשתי שהצליח להימלט מהמערכה הראשונה בעמק רפאים או אם היה זה קרב שנעשה זמן קצר אח"כ שוב באותו מקום.

תוצאות קרב זה כקודמו- נצחון דוד ותבוסת הפלשתים. 

הקרב השלישי של דוד בפלשתים- קרב מתג האמה:  

שמואל ב' פרק ח' פסוק א': "וַיְהִי, אַחֲרֵי-כֵן, וַיַּךְ דָּוִד אֶת-פְּלִשְׁתִּים, וַיַּכְנִיעֵם; וַיִּקַּח דָּוִד אֶת-מֶתֶג הָאַמָּה, מִיַּד פְּלִשְׁתִּים"  

- מפסוק זה ואלך איננו שומעים על מלחמות בין דוד לפלשתים יותר מזה, גם לא על מלחמות בין פלשתים למלכים שיבוא בהמשך,

עד יהורם ב-

* דברי הימים ב' פרק כ'א פסוק ט'ז, -" וַיָּעַר יְהוָה עַל-יְהוֹרָם, אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים, אֲשֶׁר, עַל-יַד כּוּשִׁים" 

ואח"כ אצל אחז ב-

* דברי הימים ב' פרק כ'ח פסוק י'ח- "וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ, בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה, וַיִּלְכְּדוּ אֶת-בֵּית-שֶׁמֶשׁ וְאֶת-אַיָּלוֹן וְאֶת-הַגְּדֵרוֹת וְאֶת-שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת-תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ, וְאֶת-גִּמְזוֹ וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ; וַיֵּשְׁבוּ, שָׁם".  

המכנה המשותף בין שני המקרים המתוארים אחר דוד הוא:

שהפלשתים פולשים על ממלכת יהודה בזמן שממלכת יהודה כבר מרוסקת וחסרת כוח ממילא, נראה שהדבר היה מסע שוד בלבד ולא התפתחות מדינית וצבאית.

ניתן להבין מזה, שדוד ביטל את כוחם הצבאי/מדיני של הפלשתים והפכם לעם/קבוצה לא מאורגנת, ללא כוח צבאי או שלטוני.