ה' ודוד בקעילה

קוד: ה' ודוד בקעילה בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל ע"פ מלבי"ם

אל: פירושים וסימנים 8

[ע"פ מלבי"ם] (נכתב בהשראת "נקודה למחשבה" של שירה מנטינבנד).

בשמ"א כג יש שני ארועים שבהם דוד שאל בה', ובשניהם נראה במבט ראשון (למי שלא קורא את פירוש המלבי"ם) שהשאלה חוזרת על עצמה, וגם התשובה מבולבלת למדי.

האלך והכיתי בפלשתים האלה?

בהתחלה דוד שמע שהפלשתים מציקים ליושבי העיר קעילה, והוא שאל: האלך והכיתי בפלשתים האלה?

וה' ענה לו: לך, והכית בפלשתים, והושעת את קעילה.

משום-מה התשובה הזאת לא מצאה חן בעיני אנשי דוד, והם אמרו: הנה אנחנו פה ביהודה יראים, ואף כי נלך קעילה אל מערכות פלשתים!

דוד שאל שוב בה', וה' ענה לו: קום, רד קעילה, כי אני נותן את פלשתים בידך.

ומשום-מה התשובה הזאת כן שכנעה את אנשיו של דוד והם באו איתו לקעילה.

כדי להבין מה קורה כאן צריך לשים לב להבדל שבין שתי התשובות של ה'. בפעם הראשונה ה' לא הבטיח לדוד שיביס את הפלשתים באופן מוחלט, אלא רק ש"יכה בפלשתים ויושיע את קעילה". לפי התשובה הזאת בהחלט אפשרי שגם דוד ואנשיו ימותו בקרב, יחד עם הפלשתים (כמו שקרה עם שמשון, שהכה בפלשתים 3000 איש והושיע את ישראל אבל באותו זמן גם נהרג). עבור דוד זה בכלל לא שינה - הוא בשמחה היה מוכן למסור את נפשו כדי לקיים את מצוות ה' ולהושיע את יושבי קעילה { כדברי שמשון: "תמות נפשי עם פלשתים" }. אבל אנשיו, באופן טבעי, לא רצו למות { הם לא היו חייבים לבוא איתו כי ה' אמר רק לו אישית "לך והכית בפלשתים" } ואז ה' הרגיע אותו ואמר לו ש"ייתן את פלשתים בידו" לגמרי.

לפי מה שכתוב בפסוק הבא: וילך דוד ואנשיו קעילה, וילחם בפלשתים, וינהג את מקניהם, ויך בהם מכה גדולה, ויושע דוד את יושבי קעילה , ברור שהתשובה הראשונה של ה' אל דוד התקיימה במלואה - הוא היכה בפלשתים והושיע את יושבי קעילה. גם התשובה השניה התקיימה [ע"פ אלחנן לוטוק]: כתוב וינהג את מקניהם – כלומר את הסוסים והגמלים, את כלי הרכב שלהם. הכוונה היא שדוד ואנשיו השתלטו על כלי הרכב של הפלשתים ונהגו בהם (ולקחו גם את כל הפלשתים בשבי), ובכך ה' ממש "נתן את פלשתים ביד דוד" – פשוטו כמשמעו, כמו שהבטיח. ועוד:העובדה שאנשי דוד הצליחו להשתלט על כלי הרכב של הפלשתים גרמה לפלשתים כזו בושה – שיותר גרועה מכל מכה צבאית...

היסגירוני בעלי קעילה בידו?

בהמשך כתוב וישמע שאול את כל העם למלחמה, לרדת קעילה, לצור אל דוד ואל אנשיו.

דוד ידע כי עליו שאול מחריש הרעה , ולכן אמר אל ה': שמוע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה, לשחת לעיר בעבורי. היסגירוני בעלי קעילה בידו? היירד שאול כאשר שמע עבדך? ה’ אלוהי ישראל, הגד נא לעבדך!

וה' ענה לו: יירד .

משום-מה, ה' ענה רק על השאלה השניה של דוד, ולכן דוד היה צריך להגיד: 'רגע, לא ענית לי על השאלה הראשונה -- היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול?'

וה' ענה לו (כביכול): 'אה, כן, שכחתי -- יסגירו'...

כמובן שלא זו הדרך הנכונה לקרוא את הפסוקים האלה. בדומה לסעיף הקודם, כדי להבין מה באמת כתוב כאן צריך לשים לב להבדל שבין שתי השאלות של דוד: בשאלה הראשונה דוד שאל היסגירו ני - רק אותי, ובשאלה השניה דוד שאל האם יסגירו אותי ואת אנשי . ההסבר הוא שדוד לא ידע מה בדיוק שאול רצה לעשות - לתפוס רק את דוד או גם את אנשיו:

בהתחלה דוד הניח ששאול רוצה לתפוס רק אותו, ולכן הוא שיער, שעוד לפני ששאול יירד לצור על קעילה - הוא יבקש מהם להסגיר את דוד לבדו, כדי לחסוך את המצור. והוא שאל: 'במצב הזה -- היסגירוני בעלי קעילה בידו?' אחר-כך הוא שאל - 'אם הם לא יסגירו אותי - היירד שאול כאשר שמע עבדך? האם שאול יירד עם כל הצבא כדי לצור על העיר?'

המצב בשטח היה ששאול רצה לתפוס גם את אנשי דוד, ולכן השאלה הראשונה לא היתה רלבנטית וה' לא התייחס אליה, אלא ענה ישר לשאלה השנייה ואמר ששאול יירד -- הוא לא יבקש שיסגירו את דוד אלא יירד מיד.

דוד הבין את המצב, ורצה לדעת מה יעשו בעלי-קעילה במצב הזה - 'היסגירו בעלי קעילה אותי ואת אנשי ביד שאול?'

וה' ענה לו: 'יסגירו'.

אבל בסוף דוד ואנשיו יצאו מקעילה ולכן כל התשובה הזאת נשארה תיאורטית.