קוד: שמשון - עין הקורא בתנ"ך
סוג: מניעים2
מאת: יונתן ברט
אל: שיעור נח"ת נ"ח
שמשון הוא השופט האחרון. גם אם השופטים מסודרים בסדר כרונולוגי וגם אם לא-זה מראה שיש בו משהו מיוחד. חז"ל אומרים ששמשון נקרא כשמו של הקב"ה- האומנם?!?
(וא"ר יוחנן: שמשון על שמו של הקב"ה נקרא שנאמר
"כי שמש ומגן ה' א-לוקים וגו'
"...מה הקב"ה מגין על כל העולם כולו אף שמשון מגין בדורו על ישראל").
אשת מנוח עקרה.היא האישה היחידה בתנ"ך שעקרה, אך לא מתפללת לה'-לא כדי לבקש נער ולא כדי להודות לה' על כך שקבלה ילד. היא לא יודעת איך להתנהג עם המלאך בניגוד לשרה שמסופר עליה שמלאכים התארחו בביתה.
מנוח שואל "מה יהיה משפט הנער"
-והמלאך כבר אמר לו! (המלאך אמר לו מה
לא לעשות,ועכשיו הוא שואל מה
כן לעשות כדי לחנך את הנער -שמנוח בעצמו לא יאכל ענבים ולא ישתה שכר כדי לחנך את שמשון).(הרלב"ג אומר ששמשון נצטווה להיות נזיר כדי למנוע ממנו להתנהג בצורה מסויימת בגלל יצרו. האברבנאל אומר שזה בגלל "מעשיו המקוריים", שלא יחשבו שעשה אותם בזמן שהיה שיכור.
שמשון רוצה להתחתן עם בת תמנה הוריו שואלים אותו שאלה כבדת משקל -והוא משיב בתשובה חסרת מחשבה -ככה
"כי היא ישרה בעיני"
כתוב שהוריו יודעים שזה תואנה -אך גם הוא לא ידע!
אח"כ גם כתוב
"ותשר בעיני שמשון".
כל הגישה של שמשון נראית כיצרית וילדותית.
אפשר לראות זאת גם בחידה, חידה מוזרה וחסרת פשר. (הרב ברויר: אריה וארית דבש, שניהם משורש א.ר.ה.(
לא מובן מה קרה במהלך המשתה- אשתו הציקה לו 7 ימים, ואילו הפלישתים בקשו ממנה רק ביום השביעי, וגם כתוב שהם לא ידעו את התשובה 3 ימים, כך שהיא הציקה לו בלא קשר לבקשת בני עמה. רש"י-שביעי בשבוע ולא ביום השביעי למשתה-היום השביעי בשבוע היה לאחר 3 ימים).שמשון מסרב לאמר לה- ואומר שאפילו להוריו הוא לא אמר. זה תרוץ מוזר -הוא הרי מאוהב בה (לא בטוח, כתוב רק "ותישר בעיניו") ונשוי לה רק 3 ימים!(אלו הם נישואים שבהם הוא חי אצל הוריו ובא לבקר את אשתו רק מדי פעם). שמשון מתעצבן על הפלישתים ואמר להם
"לולא חרשתם בעגלתי"-
עגלה זה לא דבר שחורשים בו -חורשים בפרה ובחמור. בעגלה לא חורשים כי היא פגיעה, ולא הוגן לחרוש בה -וזה מה שהם עשו-חרשו באשתו שהיה נשוי לה רק 5 ימים-דבר לא הוגן, ולכן הוא מחזיר להם-מביא להם 30 חליפות- אבל הורג 30 איש בשביל זה-מידה כנגד מידה.
בנישואים הראשונים ניסה שמשון לעשות את הכל כמו שצריך. רמב"ם (איסורי ביאה פ,י"ג) טוען ששמשון גייר את אשתו (אומנם רק גיור לשם נישואים, הוא ניסה לעשות את הכל לפי ההלכה,לא חי בתוך פלישתים (
כשהלך עם הוריו (י"ד,ה) הוא הולך עד כרמי תמנתה, רש"י- עד ולא עד בכלל,לא הגיע לכרמים, וכל הזמן זכר שהוא נזיר. שוב פעם הוא מחזיר לפלישתים מידה כנגד מידה.
)
שחר מיידנבאום: הפלישתים נתנו לו אישה אחרת כי הם תאבי בצע- ורצו שעוד פעם יחודו להם חידה ועוד פעם יזכו ב30 חליפות. הם לא כעסו על שהרג 30 אנשים אך כעסו על שריפת השדות).שמשון בורח מדן ליהודה אך נשאר בארץ (היתה לו אפשרות לברוח לחו"ל כמו דוד והוא לא עושה את זה).כמו במקרה עם
בת תמנה אנשי יהודה שואלים אותו שאלה כבדת משקל והוא סתם עונה:
"כאשר עשו לי כן עשיתי להם".
הוא מבין אותם ולא בורח מהם, ומשתמש בזה כדי להרוג את הפלישתים.
שמשון שר שירה-
"בלחי החמור חמור חמורתיים הכיתי אלף איש"
,לשירה בתנ"ך יש מעלה גבוהה מאד, על שם גבורתו קורא למקום 'רמת לחי'(שחר מיידנבאום: חשב עצמו למשיח, ולכן גם ניסה לשיר שירה כי ידע שהמשיח שר שירה, אבל לא כ"כ יצא לו.
שמשון צמא ובלי לחשוב פעמיים הוא זוכר שגברותו היא מה'-ומתפלל לה '.
הוא קורא למקום על שם תפילתו-
"עין הקורא אשר בלחי"
עין הקורא (תפילה) אשר בלחי (גבורה),ובכך הוא מראה שגבורתו באה מה'. הוא קורא לעצמו
"עבדך"-
עבד ה' תואר נעלה ביותר. זה השיא הראשון של מנהיגותו, לכן כתוב:
"וישפט את ישראל 20 שנה"-
כסיכום לחייו.(פס' זה גם מופיע אח"כ,ושמשון הוא השופט היחיד שתקופת מנהיגותו מופיעה פעמיים)[אברבנאל ט"ז,ל"א: "והנה סיפר אחרי זה
"והוא שפט את ישראל 20 שנה",
להעיד שבעת התשועה שנעשתה לו בעין קורא מת שמשון, רוצה לומר במיתת גבורותיו ותשועותיו, כי עד אותו זמן היה הא-לוקים עמו ומשם ואילך התחילה מפלתו, ולא נזכר אחריו כי אם שהלך אחר עיניו ושנתפתה אחרי כל אשה שהיה מוצא
[.
לשמשון יש משימה לעשות בחצי השני של הלילה, הוא מנצל את החצי הראשון למעשה אסור. ובניגוד למקרה הקודם הוא שוכח את תפקידו, וזו תחילת ירידתו. (סוטה ט': "ושמה דלילה" נקרא שמה דלילה ראויה היתה שיקרא שמה דלילה, דלדלה את כחו, דלדלה את לבו, דלדלה את מעשיו, דלדלה את רוחו (.
אח"כ הוא עושה מעשה סמלי:לוקח את הדלתות של עזה ומביא ל חברון .
שמשון
אוהב אשה.הולך אחרי עיניו-נענש בעיניו. הוא אומר לה את סודו
"והוא לא ידע כי ה' סר מעליו".
שמשון לא קישר בין הגבורה לנזירות, ולכן הוא מדרדר, רק אח"כ כששערו החל לצמח כאשר גולח-(הוא מתחיל שוב את נזירותו-ומתחיל לחזור בתשובה). -כחו חוזר אליו.
הפלישתים היו רבים וללא מנהיג בנ"י היו חסרי תקווה התפקיד של שמשון היה:
"והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים"
לתת להם תקווה שאפשר להלחם בפלישתים [תקווה-אמונה בה'.הם בכלל לא התפללו לישועה. דוגמה: אשת מנוח לא התפללה לבן,(בספר שופטים אנו רואים את התהליך הבא: חטא, שיעבוד ע"י אומה אחרת, עמ"י צועקים אל ה' וה' שולח מושיע ומושיעם. אך בתקופת שמשון איננו רואים שיש איזו שהיא תפילה או צעקה לה'. [(
אנשי יהודה לא נלחמו בפלישתים, כי הם כל הזמן חשבו מה יהיו התוצאות של כל דבר. הגישה של שמשון היתה שאסור לחשוב לפני כל דבר- כי זה גורם לחוסר פעולה כללית. בגלל זה שמשון פועל כל הזמן לבד.[הרב אריאל יגאל מראה את ההבדל בן הריגת האריה ע"י שמשון ודוד. האריה הוא ה
פלישתים, אצל שמשון האריה רוצה להרוג
אותו
ולכן הוא משתמש באלימות רבה נגדו מודגש
"ומאומה אין בידו"-
אף אחד לא עוזר לו. אצל דוד האריה רוצה להרוג את השה שלו - עמ"י
[.
את נזירותו אפשר להבין בשני אופנים כדי למנוע ממנו להתנהג בצורה מסוימת או כדי שלא יחשבו שעשה את מעשיו מתוך שכרות.
התדרדרותו מתחילה בזמן ששוכח שכחו מה', וחזרתו למוטב ברגע כאשר
שמשון רואה שכל הפלישתים התאספו על מנת לראותו בשחוקו- שזה חילול ה'. הוא מבין שכל מפעל חייו ירד לטימיון אם מטרתם תתגשם- ולכן הוא מתפלל לה' שיעזור לו. מטרתו היא לא להרוג את הפלישתים- אלא לערער את בטחונם, ובכך לתת לבנ"י את האמונה בה '.
במותו הרג יותר מבחייו- במותו קידש את ה' יותר מאשר מבחייו.