מאת: אראל
שופטים יב1: "
וַיִּצָּעֵק אִישׁ
אֶפְרַיִם
וַיַּעֲבֹר צָפוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח 'מַדּוּעַ עָבַרְתָּ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי
עַמּוֹן וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ?! בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ!'
"
אף פעם לא הבנתי את בני אפרים. במקום לשמוח שהם קיבלו פטור מגיוס, הם מתעצבנים על המפקד ועוד מאיימים עליו בשריפת ביתו?! משוגעים!
ייתכן שבני אפרים ראו את עצמם כמפקדים העליונים של בית יוסף. אולי מאז יהושע בן נון, המנהיג הראשון של בני ישראל בארץ, שהיה מבני אפרים. לכן, כשיפתח הגלעדי, מבני מנשה בן יוסף, הלך להילחם בבני עמון, בני אפרים ראו בכך פגיעה חמורה בסמכותם ו"נטילת החוק לידיים". בספר החוקים של בני אפרים, העונש על לקיחת החוק לידיים הוא שריפת בית.
יפתח ענה להם בשם כל בני גלעד:
שופטים יב2-3: "
וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם 'אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי עַמּוֹן מְאֹד, וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא הוֹשַׁעְתֶּם אוֹתִי מִיָּדָם; וָאֶרְאֶה
כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל בְּנֵי
עַמּוֹן וַיִּתְּנֵם ה' בְּיָדִי; וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם
בִּי?!
"
אתם לא מילאתם את תפקידכם כממשיכי דרכו של יהושע - לא הושעתם את בני גלעד מאויביהם. לכן נאלצתי לשים את נפשי בכפי - לקחת לידיים את ההגנה על נפשי. ה' אכן עזר לי ונתן בידי את אויביי.