להזכיר את עווני

קוד: ביאור:מלכים א יז18 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: מכתב

מלכים א יז18: "וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים? בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עוני וּלְהָמִית אֶת בְּנִי!"

בזמן הרעב כמלכות שומרון, הגיע אליהו לביתה של אישה אלמנה במלכות צידון, והיא אירחה אותו. לאחר כשנה נפטר בנה של האישה, והיא האשימה את אליהו שהוא " בא להזכיר את עוונה ולהמית את בנה ". האמנם אליהו אשם במות הבן?! כמה תשובות:

1. הכל יחסי

כל אדם נשפט באופן יחסי לסביבה שלו: לפני שאליהו הגיע – היא נחשבה צדיקה יחסית לבני מקומה (היא גרה ב"צרפתה אשר לצידון" ומסביבה היו צידונים עובדי ע"ז). אבל כשאליהו הגיע – התגלה שיחסית אליו היא בכלל לא צדיקה, וזה עורר 'קטרוג' עליה בשמיים ו"הזכיר" שיש לה עוונות

{ על פי זה רציתי לענות על שאלה אחרת. בפרשת צקלג (שמ"א ל) מסופר שדוד הכה את עמלק ולקח משללם, וזה מנוגד למצווה שכתובה בתורה "תמחה את זכר עמלק" (כלומר – שלא יישאר בעולם שום זכר, אף לא רכוש שהיה פעם של עמלק). אפשר לפרש, שדוד ידע מה עלול לקרות לשאול במלחמה עם פלשתים – הוא ידע ששאול עלול למות, והוא (דוד) ימלוך במקומו. אמנם בשמ"א כו 10 נראה לכאורה שדוד רוצה ששאול "במלחמה יירד ונספה" אבל סביר יותר שהוא אומר את זה רק כדי להרגיע את אבישי בן צרויה, כי לא הגיוני שדוד יאחל למלך ישראל למות במלחמה – הרי זה יגרום נזק עצום לכל עם ישראל! לכן נראה לי שדוד רצה להגן על שאול ולמנוע את מותו. הוא לא יכל לעזור לו מבחינה צבאית כי אכיש שילח אותו מהמערכה. הוא ידע שהוא נבחר להחליף את שאול בגלל החטא של שאול – שלקח מהשלל של עמלק. ולכן חשב, שאם יחטא באותו חטא של שאול – ויקח מהשלל של עמלק -- הוא כבר לא יהיה יותר צדיק משאול, ואז שאול לא ימות במלחמה אלא ימשיך למלוך. אמנם, כל הפירוש הזה נראה לי (וגם לחבריי) מאד מוזר, אבל קשה לי להסביר למה בדיוק. לא הצלחתי עדיין לדחות אותו.= } .

הסבר נוסף באותו עיקרון על פרשה אחרת.

הצדק בשיפוט ה'יחסי' הוא, שכל אדם מושפע מסביבתו. מכיוון שאיש הא-להים נמצא אצל האישה, היתה לה הזדמנות להיות מושפעת ממנו - היא היתה צריכה ללמוד ממנו ולשפר את מעשיה. אם היא לא ניצלה את ההזדמנות ולא שיפרה את מעשיה – זה נחשב לעוון.

2. הכל תלוי במקום

אליהו הוא "איש הא-להים", ה' משגיח עליו באופן מיוחד, ולכן הוא ית' גם משגיח באופן מיוחד על כל האנשים שנמצאים בסביבתו, וכך עוונם נזכר לפניו.

לפי זה, דבריה של האישה מראים על אמונה פשטנית למדי, שלפיה ההשגחה של ה' מוגבלת במקום.

3. אירוח לא מושלם

אליהו הוא "איש הא-להים", הוא ראוי ליחס מיוחד, והאישה חששה שבנה מת כי היא לא אירחה את אליהו כראוי.

4. פחד מאליהו

אליהו נראה בעיני האישה כמלאך ה', ומי שרואה את מלאך ה' - עלול למות. ראו אליהו המלאך.