לך שוב, כי מה עשיתי לך?

קוד: ביאור:מלכים א יט20 בתנ"ך

סוג: מניעים1

מאת: חברי נח"ת

אל: טיול קיץ נ"ט

מל"א יט 16: ה' ציווה על אליהו בהר חורב: "...ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך...".

אליהו - " וילך משם וימצא את אלישע בן שפט, והוא חורש, שנים עשר צמדים לפניו, והוא בשנים העשר; ויעבור אליהו אליו, וישלך אדרתו אליו.".

אלישע - " ויעזוב את הבקר, וירץ אחרי אליהו, ויאמר אשקה נא לאבי ולאימי, ואלכה אחריך".

ואליהו - " ויאמר לו לך שוב, כי מה עשיתי לך?!".  מה משמעות התגובה האדישה הזאת של אליהו?!

ומה הקשר לפסוק הבא, שבו אלישע - " וישב מאחריו וייקח את צמד הבקר ויזבחהו, ובכלי הבקר בשלם הבשר, וייתן לעם, ויאכלו; ויקם, וילך אחרי אליהו--וישרתהו."?

תשובות

[נמצאו ע"י חברי נח"ת, במהלך טיול בנחל יגור, קיץ ה'תשנ"ט]

* ינה: נראה שאליהו דיבר מתוך עצבנות: הוא מאד הצטער על כך שה' 'פיטר' אותו מתפקידו וציווה עליו למנות לו מחליף. זו גם הסיבה שהוא בכלל לא דיבר עם אלישע בהתחלה, אלא רק זרק עליו בכעס את האדרת שלו.
את ההמשך אפשר לפרש בשתי דרכים:

1. מידד שלם: כשאליהו שמע שאלישע רוצה להיפרד מהוריו - הוא קיווה שיצליח 'להיפטר' ממנו לגמרי, ואמר לו 'אף אחד לא מכריח אותך לבוא איתי - אתה יכול ללכת ולשוב הביתה; מה עשיתי לך שאתה חייב לבוא אחרי?!' אלישע רצה להראות שהוא רציני, אז הוא זבח בקר ועשה סעודה - כדי להראות שהוא שמח על המינוי, ואינו מתכוון לוותר עליו...

2. אראל סגל: כשאליהו ראה שאלישע רץ אחריו - הוא ניסה להרחיק אותו ואמר לו: 'יותר טוב שלא תבוא! מה עשיתי לך שאתה רוצה לבוא אחרי?!'. אלישע ראה שאליהו במצב-רוח רע, ולכן "שב מאחריו", עשה סעודה גדולה לעם, ורק לאחר הסעודה - כשאליהו נרגע - הוא קם ו הלך אחריו.

* מירי הופמן: אליהו ציפה שאלישע יבוא אחריו מייד - ולא יילך לנשק לאביו ולאמו. אליהו הוכיח אותו על כך ואמר לו "לך ואחר-כך תחזור; אתה אדם חופשי. אם אתה לא רוצה - אני לא יכול להכריח אותך לבוא אחרי." את הביטוי " כי מה עשיתי לך " אפשר לפרש: "אם אתה לא בא מייד - כנראה לא הבנת את מה שעשיתי לך, אתה עדיין לא מספיק בשל לתפקיד". אלישע הבין את התוכחה וזבח בקר - מאחת משתי הסיבות שנזכרו למעלה.

* יהוידע קלרמן וישראל אלתר: אליהו ראה שאלישע מתלהב יותר מדי ורץ אחריו. הוא אמר לו: "תירגע (הערת המערכת: אפשר לפרש " שוב" מלשון " בשובה ונחת") , אל תתלהב כל כך, לא עשיתי לך כלום - בסך הכל זרקתי עליך את האדרת; אתה עדיין לא ממש נביא."   מיכה: אלישע לא קיבל את התוכחה של אליהו; הוא זבח בקר כדי להראות שצריך להתלהב. קושיה [אראל]: הפירוש שלכם מנוגד למה שידוע לנו על האופי של אליהו - שאליהו היה קנאי ומתלהב ואלישע היה הרבה יותר מתון! תשובה [יהוידע]: זו טעות פסיכולוגית נפוצה; יש הבדל בין קנאות לבין התלהבות. קנאות היא תכונה שכלית והתלהבות היא תכונה רגשית. אדם יכול להיות מתון מאד בדעותיו, אבל מתלהב בפעולותיו. אליהו היה קנאי בדעותיו אבל פעל בהגיון קר, ללא התלהבות. כשהוא אמר (מל"א יז 1) " חי ה' א-לוהי ישראל אשר עמדתי לפניו, אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי " הוא לא אמר את זה בהתלהבות, לפני קהל גדול, אלא בשקט - " אל אחאב ".

* נטלי קנטן: אליהו התכוון לבחון את אלישע - לראות האם הוא מבין את התפקיד המיועד לו ( אפשר לפרש " כי מה עשיתי לך?" כשאלה: "האם אתה מבין את מה שעשיתי לך? האם אתה מבין את משמעות התפקיד שמוטל עליך?" ) . אלישע זבח את הבקר ונתן לעם לאכול - " וייתן לעם ויאכלו ". ואכן המעשה הזה מבטא היטב את התפקיד שמילא אלישע: הוא תמיד דאג שיהיה לאנשים מה לאכול: " ויאמר לנערו: 'שפות הסיר הגדולה, ובשל נזיד לבני הנביאים!... ויאמר: 'צק לעם ויאכלו!' '; " ויאמר: 'תן לעם ויאכלו!'... ויאמר: 'תן לעם ויאכלו - כי כה אמר ה': אכול והותר!' "; " ויאמר: 'לא תכה...שים לחם ומים לפניהם, ויאכלו וישתו, וילכו אל אדוניהם. ", ועוד.

* יוני הופמן : בתחילת הפרק אליהו בא להר חורב, להתלונן לפני ה' על מרדנותם של בנ"י ועל חטאיהם הרבים (" מזבחותיך הרסו... "). לאחר מכן אמר לו ה' " לך שוב לדרכך מדברה דמשק... ". ה' התכוון לומר לאליהו שישוב אל עצמו, ויחשוב, וכך יבין את טעותו (שהוא יותר מדי קנאי כלפי עם ישראל). הקב"ה רמז לו את זה גם בכך שהוא שלח אותו למנות את אלישע ליורשו. אלישע אמר לאליהו " אשקה נא לאבי ולאמי... " ובכך לימד את אליהו את הערך של עבודת ה' מתוך קשר עם המציאות - ­הוא לא נטש את משפחתו אלא נשאר קשור אליהם. אבל כשאליהו ראה את אלישע הוא חשב שאלישע יותר מדי קשור אל המציאות ויותר מדי גשמי - הוא חשש שאלישע רוצה להיות נביא רק כדי שיוכל להתגאות, ולכן גם הוא אמר לו " לך שוב " = לך ותחשוב - " מה עשיתי לך? " ='מה, ממה שעשיתי לך, שכנע אותך לבוא אחריי? מה הסיבה שאתה רוצה להיות נביא? האם אתה מחפש כבוד, או שאתה רוצה להתקרב אל ה'? האם הכוונות שלך טהורות ו'לשם שמיים'?'. בתגובה, אלישע זבח את הבקר, שהוא סמל החומריות והגשמיות. בכך הוא רמז לאליהו שני דברים: אחד - שהוא רוצה להתקרב לקב"ה (הקרבת קרבן - מלשון קרבה), והשני - שהוא יודע להעלות את הגשמיות אל הקב"ה. זהו התפקיד של עם ישראל בכלל ושל הנביא בפרט: לא להתנתק מהעולם אלא לקרב אותו אל ה'.

* ישראל אלתר ואריה קאופמן : אלישע חרש ו" 12 צמדים לפניו ". 12 צמדי הבקר מסמלים את 12 שבטי ישראל. אלישע חרש, 12 צמדים לפניו, כלומר - הוא שירת את עם ישראל ( יוני : גם הביטוי " והוא בשנים העשר " (אלישע עמד ליד הצמד ה- 12) הוא סמלי (בהנחה שהצמדים הלכו בטור, זה אחר זה): אם סופרים מהסוף - אז הצמד ה12 הוא הקדמי, והמשמעות היא ששמנהיג צריך לצעוד לפני העם ולשמור שהם ילכו בדרך הישרה ולא יסטו ימין ושמאל, וגם לתאם ביניהם, שיילכו כגוף אחד - כי אם אחד מהם מועד או עוצר, מייד כל הטור נעצר. ואם סופרים מההתחלה - אז הצמד ה12 הוא האחורי, ואז הכוונה היא שמנהיג צריך להיות קרוב גם לאנשים שנראים הכי פחותים, גם לפושעי ישראל. כי כל יהודי הוא יהלום - גם אם הוא מכוסה באדמה... ) . ה אדרת שהשליך עליו אליהו מסמלת את התפקיד החדש שקיבל - להיות נביא. אחרי שאליהו השליך על אלישע את האדרת - אלישע " ויעזוב את הבקר, וירץ אחרי אליהו " וזה לא טוב - הנביא לא צריך לעזוב את התפקיד שלו (לשרת את עם ישראל) כשהוא מקבל תפקיד יותר גדול! לכן אמר לו אליהו: " לך שוב " - חזור אל הבקר (אל ישראל), אל תעזוב אותם, " כי מה עשיתי לך? " - רק זרקתי עליך את הגלימה וכבר אתה מוכן לעזוב את עם ישראל?! אלישע הבין את הרמז ועשה סעודה גדולה עבור בני ישראל - " ויתן לעם ויאכלו ".

ישראל: ניתן למצוא עוד פירוש ב'מצודת דוד' (לא כתבתי אותו כאן כי אין מקום...)