קוד: ביאור:מלכים א י1 בתנ"ך
סוג: מניעים1
מאת: שחר, צביה, אראל
אל: נ..נח..נח"ת טבת-שבט ס'
מלכים א י1: "וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם ה', וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת
..." האם באמת מלכת שְׁבָא באה עד לכאן, רק בשביל חידות?!
(צביה ברבי, ע"פ שיעור ביום-עיון-מסיבת-חנוכה של נח"ת, ה'תש"ס. הסיכום המלא של השיעור עדיין לא הגיע למערכת)
בימי שְׁלֹמֹה היה מאבק כלכלי בין חירם מלך צור לבין מלכת שְׁבָא (ששלטה במצרים). צור היתה אז מעצמה כלכלית גדולה. לחירם מלך צור היה צי בעציון גבר, והוא איים על השליטה של שְׁבָא בנתיב המסחר הימי בים סוף (שבו הובילו סחורות מהודו לארצות הצפון). המאבק הזה התבטא בפעולותיהם של חירם ושל מלכת שְׁבָא - שניהם ניסו 'להתחנף' לשְׁלֹמֹה כדי שיעזור להם להשיג אֶת מטרתם.
טענה דומה ניתן למצוא במאמרו של ישראל בן שם, בית מקרא נו, ה'תשל"ד תשרי; שם הוא מתייחס גם לכמויות של הזהב ושאר המתנות שהביאו מלכת שְׁבָא וחירם לשְׁלֹמֹה.
שחר מיידנבאום [תגובה]: בשיעור של צביה על מלכת שְׁבָא נשֵׁמַעו כמה טענות מוזרות. ע"פ המידע ההסטורי שבידינו:
צביה ברבי [תגובה לתגובה]:
1. שחר טען שמלכת שְׁבָא לא שלטה במצרים:
- ע"פ הספר של עמנואל וליקובסקי, "תקופות בתוהו", מלכת שְׁבָא היא המלכה המצרית הידועה חאֶתשפסות (הוא מסתמך, בין השאר, על דבריו של יוסף בן מתתיהו, שאמר שמלכת שְׁבָא שלטה "במצרים ובכוש"). גם אם לא מקבלים אֶת דבריו במלואם -- הגיוני שהיו קשרים מסחריים בין מצרים לשְׁבָא, והיה להם אינטרס כלכלי משותף: הם רצו לשלוט בנתיב המסחר דרך ים סוף. בכל אופן, גם זה מסתדר עם הטענה שטענתי בשיעור.
2. שחר טען שְׁבָאותה תקופה לא יכלו להוביל סחורות מהודו דרך הים, כי טכנולוגיית השייט לא היתה מספיק מתקדמת:
- לדעתי הצידונים היו מספיק מפותחים והם כן יכלו להגיע להודו. אבל לצורך הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה, כי לא רק הודו עשירה בסחורות - גם מארצות ערב בוודאי הביאו סחורות דרך ים סוף. אם הצי של חירם לא הגיע להודו - הוא בוודאי הגיעו לארצות אחרות (למשל לאופיר), והביא משם סחורות דרך ים סוף.
3. שחר טען שקרתגו לא נמצאֶת בצפון לבנון אלא בטוניס:
- עבור הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה. קרתגו היתה מושבה של הפיניקים - העם שישב גם בצור ובצידון. הפיניקים שלטו בהרבה מקומות והקימו נמלים ומושבות בכל חופי הים התיכון. המטרה שלי בשיעור היתה להראות אֶת העוצמה הימית של צור, ולכן הבאֶתי אֶת קרתגו כדוגמה לעיר שהיתה שייכת לפיניקים.
(אראל סגל, מכתב)
ע"פ הפשט נראה שמלכת שְׁבָא באה בגלל חכמתו הא-להית של שְׁלֹמֹה (לא רק היא – גם
וכל הארץ מבקשים אֶת פני שְׁלֹמֹה, לשמוע אֶת חכמתו אשר נתן אלוהים בליבו.
,מלכים א י 24), כמו שכתוב "ותבוא לנסותו בְּחִידוֹת
". זה מסביר גם את הביטוי "לשם ה'
": מלכת שבא חשה שהחכמה של שלמה היא מה', והיא רצתה להתקרב אל ה' ולהכיר אותו יתברך טוב יותר, ולכן באה לנסות את שלמה בחידות. דרך החידות תתגלה ותתברר חכמתו של שלמה, וכך גם תתגלה חכמתו של ה'.
אמנם, אחרי שמלכת שבא כבר הגיעה לארץ – היא התרשמה גם מהשפע החומרי ומעבודת ה' במקדש ( ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה, והבית אשר בנה, ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו, ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו אשר יעלה בית ה', ולא היה בה עוד רוח
) אבל העיקר הוא החכמה. גם שלמה עצמו לא ביקש עושר ולא כבוד אלא חכמה, ולא סתם חכמה מדעית כמו חכמות הגויים אלא "לב שומע לשפוט את עמך,
להבין בין טוב לרע
". הוא הבין שהשפע החומרי אינו העיקר – הוא רק מתנה שמקבלים מה' כשעושים משפט צדק.
עדי לוי14:22:12 08.01.2003