קוד: ו:א-ז 'אלישע והגרזן' בתנ"ך
סוג: פרטים2
מאת: דוד גלמן
אל:
בואו נִזָכֵר לרגע ב'אלישע והאוכל', שקרה בתחילת תקופת יהואחז. היו לנו שם 2 סיפורים, שמהראשון לשני כמות התלמידים של אלישע ("בני הנביאים") גדל[מכמות שאפשר להאכיל את כולם בנזיד בסיר אחד, למאה איש.]. הבבלי בסוטה דף מז עמוד א (ופירוש רש"י) מספר שגיחזי היה מונע מתלמידים לבא וללמוד אצל אלישע. אחרי 'צרעת נעמן', שהיה בסוף יהוא, גיחזי נזרק מבית מדרשו של אלישע, וממילא השערים נפתחו, וזרימת התלמידים החלה. אצל 'אלישע והאוכל' הגענו לכמות של "מאה איש" (ד:מג). הסיפור כאן הוא המשך ישיר של הדברים שם. עכשיו יש כ"כ הרבה תלמידים שצריך לבנות בית מדרש חדש. כלומר, אנחנו בתקופה של רעב. זה מסביר עוד קושי שמצינו: למה "האחד" שבפסוק ה' כ"כ מפחד ומתעצב כשהגרזן נפל למים? אם דבר כזה היה קורה לי, הייתי הולך לבעלים של הגרזן, אומר "סליחה", ומביא להם כסף לקנות גרזן חדש, או שהייתי קונה להם גרזן חדש ומביא להם. עכשיו שאנחנו יודעים שמדובר בתקופה של רעב, הדבר מתבהר. בתקופה של רעב, כל אגורה שיש הולכת על אוכל. גרזן זה דבר מאוד יקר, במיוחד בתקופת התנ"ך שברזל לא היה דבר כ"כ מצוי כמו בימינו. אם "האחד" יצטרך לקנות גרזן חדש, ז"א שעכשיו יש לו הרבה פחות כסף לקנות אוכל, ומזה הוא מפחד. לכן אלישע גם מוכן לעשות נס גלוי, על דבר שלכאורה נראה כקטן, ובלתי ראוי לנס. זה אחד הסמלים של אלישע, שהוא עוזר בכל דרך אפשרית לאנשים רעבים וצמאים.