ו:ח-כג 'אלישע מסנוור את ארם'

קוד: ו:ח-כג 'אלישע מסנוור את ארם' בתנ"ך

סוג: פרטים2

מאת: דוד גלמן

אל:

מדובר בתקופה של מלחמות של ישראל נגד ארם, שבחלק גדול של הקרבות הוכרעו בנצחון ישראלי (פס' י). אלישע הוביל את צבא ארם למלכודת, ישר לתוך העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל. שם הם מוצאים את עצמם מוקפים בצבא ישראל. ומלך ישראל כבר שׂם אצבע על ההדק, אבל לפני שירה, הוא ביקש אישור מאלישע. זה מראה שמדובר במלך שמכבד את אלישע. מכל הכיוונים הוכחנו שלא מדובר ביהורם, כי אלישע לא היה עוזר לו, והוא לא היה מבקש אישור מאלישע. לא יתכן שזה קרה בתקופת יהוא, כי בסוף הסיפור כאן נאמר "ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל", וידוע לנו שארם עשו הרבה בעיות ליהואחז בן יהוא. גם לא מדובר בתקופת יהואחז, כי ארם "לחץ את ישראל כל ימי יהואחז" (יג:כב), וכאן לא מדובר בלחיצה, אלא בנצחון ישראלי, שבא לאחר מספר נצחונות ישראלים (הודות ל'מודיעין' של אלישע). בנוסף, בתקופת יהואחז היו שנים רבות של רעב, וכאן יש הרבה אוכל, מספיק כדי לתת לצבא האויב "כֵּרָה גדולה" (ו:כג) זה משאיר לנו רק את יואש כאפשרות, וזה מסתדר מאוד יפה מכל הכיוונים. בפרק יג, פסוקים יד-כ, מסופר על מותו של אלישע. יואש מלך ישראל ירד אליו, בכה על פניו, ואמר לו "אבי אבי! רכב ישראל ופרשיו!" (פס' יד). רבו הדעות במשמעות המשפט הזה, אך מוסכם על כולם ש"אבי" הוא תואר של כבוד שיואש נתן לאלישע, בדיוק כמו שאלישע צעק כשאליהו מורו עלה בסערה השמימה (ב:יב). בסיפור שלנו מופיע שוב תואר הכבוד הזה. "הַאַכֶּה אַכֶּה אָבִי?" (ו:כא) שאל המלך את אלישע. בסוף הסיפור הזה מסופר לנו שארם הפסיקו לבוא בארץ ישראל. אחרי מות אלישע, מסופר שיואש השיב את הערים שלקח חזאל מיהואחז (יג:כה). אחריו מלך בנו, ירבעם, עליו מסופר ש"השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה" (יד:כה), ואפילו השיב את דמשק, בירת ארם, לישראל (שם פס' כח), כמו שהיה בימי דוד ושלמה. אחריו מלך בנו זכריה, שלא הספיק לעשות כלום בששת חדשי מלכותו. גם כן שלום בן יבש, שהרג את זכריה, לא הספיק לעשות כלום, כי מלך רק לחודש. אחריו מלך מנחם בן גדי, ובימיו האויב הוא כבר לא ארם, אלא אשור (טו:יט-כ). הבעיות לישראל מאשור נמשכו עד חורבן שומרון וגלות עשרת השבטים. הפעם היחידה שארם מופיעים אחרי יואש, היא כאשר הם חוברים לפקח בן רמליהו מלך ישראל על מנת לגבש צבא נגד המעצמה האשורית העולה. אחרי יואש כבר אין בעיות מארם. זה מתאים לקביעה שבסוף סיפורנו. הבעיה היחידה היא שמיד לאחר הסיפור שלנו, יש סיפור על מצור קשה שארם שׂמוּ על שומרון. את הבעיה הזאת נפתור כשנדבר על 'המצור על שומרון', בפיסקה הבאה.