בסוף ימיה של מלכות ישראל הצפונית, היו בה הרבה רציחות פוליטיות:
|
|
פסוק
|
|
מל"ב טו 10
|
ויקשור עליו [
על זכריה-בן-ירבעם
] שלום-בן-יבש, ויכהו קבל-עם וימיתהו...
|
|
מל"ב טו 14
מל"ב טו 16
|
ויעל מנחם-בן-גדי מתרצה, ויבוא שומרון, ויך את שלום-בן-יבש בשומרון וימיתהו...
אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה, כי לא פתח ויך; את כל ההרותיה ביקע.
|
|
מל"ב טו 25
|
ויקשור עליו [
על פקחיה-בן-מנחם-בן-גדי
] פקח-בן-רמליהו שלישו, ויכהו בשומרון בארמון בית המלך את ארגוב ואת האריה, ועימו 50 איש מבני גלעדים, וימיתהו...
|
|
מל"ב טו 30
|
ויקשור קשר הושע-בן-אלה, על פקח-בן-רמליהו, ויכהו וימיתהו, וימלוך תחתיו, בשנת עשרים ליותם-בן-עוזיה... |
יש קצת הגיון בשיגעון הזה. הרציחות האלה מבטאות מאבק-כוח בין שני עברי
הירדן [הערה: אני ממש לא בטוח שהעובדות שכתובות כאן נכונות – לא בדקתי
אותן עדיין]:
-
זכריה-בן-ירבעם היה מבית יהוא, מעבר הירדן המערבי (?).
-
זכריה נרצח ע"י שלום-בן-יבש, שהיה (כנראה) מיבש גלעד (אין לזה הוכחה
ברורה, אבל לא כתוב מאיזה עיר הוא היה ולכן הנחתי שהוא נקרא על שם עירו).
יבש גלעד נמצאת בעבר הירדן המזרחי.
- שלום נרצח ע"י מנחם-בן-גדי, שהיה מהעיר תרצה – עיר חשובה
בעבר-הירדן המערבי. לאחר שעלה מנחם לשלטון, הוא הכה את העיר תפסח, שהיתה
עיר חשובה בעבר הירדן המזרחי (?).
-
פקחיה-בן-מנחם נרצח ע"י פקח-בן-רמליהו, "
ועמו חמישים איש מבני גלעדים
" – כנראה שגם הוא היה מהגלעד. [לא הבנתי את הביטוי
"
את ארגוב ואת האריה
", אני רק יודע ש"ארגוב" הוא שמו של חבל-ארץ בבשן – ע' דברים ג, מל"א ד13].
-
פקח נרצח ע"י הושע-בן-אלה – ואני לא יודע מאיפה הוא בא.
ה' יברך את עמו בשלום.