מדוע בספר מלכים מגיעים נביאים ומזהירים רק את מלכי ישראל ולא את מלכי יהודה?

קוד: מדוע בספר מלכים מגיעים נביאים ומזהירים רק את מלכי ישראל ולא את מלכי יהודה בתנ"ך

סוג: לא גמור

מאת: אראל

אל: לא גמור

בספר דה"ב נזכרים רק נביאים שנשלחו אל מלכי יהודה:שמעיה (יב5), עידו (יב15 יג22), עזריהו בן עודד (טו1), עודד (טו8), חנני (טז7), יהוא בן חנני (יט2), 'מכתב מאליהו' (כא12), זכריה בן יהוידע (כד20), "איש הא-להים" (כה7), "נביא" (כה15), זכריהו (כו5),

{אמנם היה נביא אחד (עודד) שנשלח אל פקח-בן-רמליהו מלך ישראל – דה"ב כח 9, אבל הוא רק הזהיר את חייליו שלא ישעבדו את השבויים שלקחו מיהודה; הוא נשלח לצורך יהודה}.

אבל בספר מלכים נזכרים רק נביאים שנשלחו אל מלכי ישראל: אחיה השילוני, "איש הא-להים מיהודה", יהוא בן חנני, אליהו התשבי, "נביא אחד ניגש אל אחאב", "איש אחד מבני הנביאים", מיכיהו בן ימלה, אלישע בן שפט.

{אמנם היה איש א-להים אחד (שמעיה) שנשלח אל רחבעם מלך יהודה – מל"א יב 22, אבל הוא רק הזהיר אותו שלא יילחם עם ישראל; הוא נשלח לצורך ישראל}.

כדי להסביר את זה צריך ללמוד יותר בעיון את ההבדלים שבין שני הספרים – ואת זה עדיין לא עשיתי... כרגע נראה לי, שספר מלכים הוא יותר 'הסטורי' – הוא מדגיש יותר את האירועים שהשפיעו על ההסטוריה, ומבחינה הסטורית מלכות ישראל היתה גדולה וחזקה יותר ולכן השפיעה יותר (בזמן שהיתה קיימת), ולכן ספר מלכים מתמקד בה יותר מאשר במלכות יהודה. אבל ספר דבה"י הוא פחות הסטורי – הוא מדגיש יותר את הצד האישי בסיפורי המלכים, ואת הלקח האישי שכל אדם ואדם יכול להפיק מהסיפורים [1] . ייתכן שספר דבה"י מדגיש את מלכות יהודה, כי בתקופה שנכתב הספר(תקופת עזרא) היו רוב הקוראים משבט יהודה, והיה להם קל יותר להזדהות עם דמויות מהשבט שלהם.

פירוש אחר: ספר דבה"י מתמקד במקדש (כי בתקופת עזרא נבנה ביהמ"ק השני והיה עניין רב בציבור בביהמ"ק הראשון), וביהמ"ק היה במלכות יהודה, ולכן ספר דבה"י מתמקד בה יותר מאשר במלכות ישראל. אבל צריך עוד לבדוק את זה בעיון.