פרי החג - הקדמה

קוד: פרי החג - הקדמה בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: רפאל בר אשר חגבי

אל: פרי החג

י תברך ה בורא ו יתעלה ה יוצר כל, אשר בחר בעמו ישראל באהבה ונתן לנו את תורתו תורת האמת, וקדשנו וציונו : " אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" ( ויקרא, כ " ג, ד '), דהיינו, הקב"ה קידש את עמו ישראל, מכח קדושה זו ישראל הם הקובעים מתי יחולו מועדי ה',כמובא בגמ ': " ישראל דקדשינהו לזמנים" ( ברכות, מט.), בניגוד לשבת בראשית שהיא"שבת קביעא וקיימא" ( חולין קא:). כלומר,הקב"ה נתן בידי עם ישראל גם שותפות בשליטה הרוחנית על הזמן וגם שותפות בהשלמה ובתיקון מעשה הבריאה,כמובא בגמ ': " אמר רבי אליעזר:הני שבעים פרים כנגד מי?כנגד שבעים אומות,פר יחידי למה?כנגד אומה יחידה.משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה,ליום אחרון אמר לאוהבו:עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך.אמר רבי יוחנן:אוי להם לעובדי כוכבים שאבדו ואין יודעין מה שאבדו,בזמן שבהמ"ק קיים מזבח מכפר עליהן ועכשיו מי מכפר עליהן"? ( סוכה, נה:). וכן מובא בזוה"ק ( שמות, נט.) : " דישראל בעי לנטרא לון ולמיהב שלמא בכלהו,ועל דא שבעים פרי החג למיהב שלמא לשבעין ענפין דבגו אילנא".לפיכך בזמן שבית המקדש חרב שאלתו של רבי יוחנן לגבי העכו"ם נותרה ללא מענה,ואף יתרה מזאת נשאלת השאלה:מי מכפר על עם ישראל בזמן שאין בית מקדש?,שאלה זו שאל אברהם אבינו ע"ה : " אמר לפניו:רבש"ע,תינח בזמן שבית המקדש קיים,בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם?אמר לו:כבר תקנתי להם סדר קרבנות,בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם" ( תענית, כז:). נמצאנו למדים מכאן שבזמן שאין בית המקדש קיים עיקר עבודת ה'בחגים היא קריאה ולימוד קרבנות החגים מן התורה לצורך הכפרה על עם ישראל בגלותם,ולימוד ענין"פרי החג"נועד לצורך המשך הקיום והתיקון של מעשה בראשית.לכאורה הבנה זו עומדת בסתירה למחצית הראשונה של דברי רבי אליעזר בגמ ': " דתניא רבי אליעזר אומר:אין לו לאדם ביום טוב אלא או אוכל ושותה או יושב ושונה,רבי יהושע אומר:חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש,ואמר רבי יוחנן:ושניהם מקרא אחד דרשו,כתוב אחד אומר : ' עצרת לה'אלהיך' ( דברים, ט " ז, ח ') וכתוב אחד אומר : ' עצרת תהיה לכם' ( במדבר, כ " ט, ל " ה), ר'אליעזר סבר:או כולו לה'או כולו לכם, ור'יהושע סבר:חלקהו חציו לה'וחציו לכם" ( פסחים, סח:). כלומר,ניתן להבין מדברי רבי אליעזר כי תתכן שמחת יום טוב באכילה ושתיה בלבד מבלי לעסוק בתורה בכלל,והרי נאמר : " דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי ה'אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי ... אלה מועדי ה'מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם" ( ויקרא, כ " ג, ב ', ד '), דהיינו,המועדים נקראים"מועדי ה '" ויש לעשותם"מקראי קודש"ולא "מקראי חול",לפיכך העיסוק הבלעדי באכילה ושתיה שהם חיי שעה ותענוגות בני האדם בלבד,אינם בגדר"מועדי",אלא בגדר של"חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי" ( ישעיה, א ', י " ד).

אלא נלענ"ד ש מחציתם הראשונה של דברי רבי אליעזר מכוונים לעשירים שאינם בני תורה,לפיכך אף עיסוקם באכילה ושתיה במועדות היא מצות עשה של הרגלים אשר כוללת בתוכה גם ברכות והודאות לה'יתברך ואף ריבוי במצות הצדקה.משום שכוונתם בהשתדלות לצרכי גופם היא לתחזק בכדי שיוכלו להתעלות ברוחניות,בבחינת" בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך" ( משלי, ג ', ו '), וכן נפסק להלכה ( שו " ע, או " ח, תקכט, ב) : " חייב אדם להיות שמח וטוב לב במועד,הוא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו.כיצד משמחן?הקטנים נותן להם קליות ואגוזים,והנשים קונה להם בגדים ותכשיטין כפי ממונו.וחייב להאכיל לגר,ליתום ולאלמנה עם שאר עניים".הרמב"ם הוסיף על כך ופסק ( דעות, פ " ה, א) : " אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש,אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו,ועל אלו נאמר : ' זבחיהם כלחם אונים להם כל אוכליו יטמאו כי לחמם לנפשם' ( הושע, ט ', ד ') ושמחה כזו קלון היא להם,שנאמר ( מלאכי, ב ', ג ') : ' וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם".לפיכך ציותה התורה: "ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך" ( דברים, ט " ז, י " ד), דהיינו,חלק משמחת החג היא שמחת הנתינה אשר היא משמחת גם את הנותן וגם את המקבל,ובכך מתאפשר לכלל ישראל לשמוח בשמחת החג. כלומר,לדעת רבי אליעזר גם העוסק רק בעניני אכילה ושתיה לצרכיו ולצרכי משפחתו ואף לצרכי הרבדים התחתונים של החברה,יוצא ידי חובת מצות השמחה במועד,וכן מצאנו שאף ישראל הקריבו את שבעים פרי החג"כנגד שבעים אומות" ( סוכה, נה:) כחלק משמחת חג הסוכות.לעומת זאת"רבי יהושע אומר:חלקהו חציו לאכילה ושתיה וחציו לבית המדרש",וההלכה נפסקה כדעת רבי יהושע משום שבכל מקום שנחלק בו עם רבי אליעזר הלכה כמותו.חלוקת המועד לשני חצאים מנוגדים כביכול היא כחלוקת האדם לגוף ולנשמה,לפיכך סבר רבי יהושע כדברי רבי יוחנן בן זכאי : " יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם" ( ברכות, כח:), דהיינו,כשם שכל אדם משתדל מאוד למען צרכי גופו כך צריך כל אדם להשתדל למען צרכי נשמתו ובפרט במועדי ה'.לפיכך אף מי שאינו בן תורה מחויב לקרוא או לשמוע דברי תורה ברגלים"ובזה תשרה שכינה על ישראל בלי ספק,כאמרו ( תהלים, פ " ב, א ') : ' אלהים נצב בעדת אל" ( ספורנו, ויקרא, כ " ג, ב '). לכן ה'הבטיח לאברהם : " כבר תקנתי להם סדר קרבנות,בזמן שקוראין בהן לפני מעלה אני עליהם כאילו הקריבום לפני ואני מוחל להם על כל עונותיהם" ( תענית, כז:).

על כן סברתי בעניות דעתי"להקריב אשה ( גימטריה " פרי החג ") ריח ניחח לה '" ( במדבר, ט " ו, י " ג) כי"מה אשיב לה'כל תגמולוהי עלי" ( תהלים, קט " ז, י " ב)? בשם ה'אקרא!,לפיכך למעני ולמען"אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר ( גימטריה " פרי החג ") ה '" ( דברים, י " א, ב '), או לצורכם של"השוכחים את האמת בהבלי הזמן"או בעבור המתמעטים כפרי החג,פתחתי שביל נוסף במעלה לימוד מועדי ה'אשר הוא בבחינת"מעלין בקודש ואין מורידין" ( שבת, כא:) וקראתיו"פרי החג"שהוא בגימטריה"דברי פי",ובגימטריה" בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך" ( משלי, ג ', ו '), ובגימטריה "כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך " ( תהלים, צ " א, י " א). והוספתי על לימוד מועדי ה'מן התורה אף את לימוד ענין ימי המועדים שחז"ל קבעו במהלך הדורות,כגון:ט"ו בשבט,ל"ג בעומר,וכו'.משום שאף הם פרותיהם של מועדי ה'אשר תכליתם היא:להכין את לבם של ישראל ליום מועד"כי למועד מועדים",כמובא במדרש ( ילק " ש, תהלים, ע " ה, סימן תתי) : " א"ר אושעיא:אמר אסף:לא עשית לנו נסים והודינו לך?,עשה לנו נסים ושוב אנו מודים לך.הודינו לך בעולם הזה שוב אנו מודים לך לעולם הבא , ' הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך'בין מכה בין מטיב הרי אנו מודים לך ושמך קרוב בפינו . ' ספרו נפלאותיך'אימתי אנו מספרים ? ' כי אקח מועד'כשביא אותו מועד'כי למועד מועדים' ( דניאל, י " ב, ז ') אותה שעה 'אני מישרים אשפוט".

העל"ח רפאל ב"ר אשר חגבי

פרי החג - תוכן הענינים