קוד: פרי החג - מפתח נושאים בתנ"ך
סוג: קובץ
מאת: רפאל בר אשר חגבי
אל: פרי החג
הכוונות במצות השופר – התעוררות להמלכת ה' ע"י קיום מצוותיו עד כדי מסירות נפש.
מצות תקיעת שופר – מורכבת משני חלקים: תקיעה ושמיעה אשר אופן קיומן שונה.
תקיעות בשבת – אין תוקעים משום שהשבת מעידה על מלכותו של ה' בעולם.
צורתו של השופר- שופר כפוף כדי לבקש להידון במידת הרחמים ע"י הזכרת עקדת יצחק.
ערבוב השטן – כוונת"ומלכותו בכל משלה" מצרפת את השטן להמלכת ה' בעולם.
זכרון תרועה – השופר מזכיר למשכיחים מלבם מי הוא המלך השופט את כל הארץ.
מורכבות ראש השנה – שילוב של שני הפכים: שמחת יום טוב ויראת יום הדין.
עינוי יום הכיפורים – יצירת מציאות על אנושית ושיוויון לצורך קבלת הטהרה מה' יתברך.
שבת שבתון- הזעזוע של היציאה מן השגרה מעורר את הניצוץ האלהי החבוי בעמקי נפשו של האדם וגורם לו לחזור בתשובה שלמה.
התשובה ביום הכיפורים – מותנית בסוג החטא או שהיא מכפרת או שהיא מטהרת או שהיא אינה מועילה.
כפרת יום הכיפורים – היא החלק הראשון בתהליך התשובה המותנה בקיום המצוות בעתיד.
חסד יום הכיפורים - אין דנין את האדם אלא לפי מעשיו של אותה שעה.
הפטרת יונה - מלמדת שבכוחה של התשובה לשנות אפילו את גזרת האל מרעה לטובה.
הטעם לחג הסוכות –כדי שנזכור את נפלאותיו ונוראותיו של הקב"ה בשמירתו על ישראל.
זמן סוכות – ט"ו בתשרי ביום חזרת ענני הכבוד לאחר היעלמותם בעקבות חטא העגל.
פנימיות הסוכה- מבנה ארעי המעלה את מבנה הסוכה למבנה קבע בתודעה היהודית.
מידות הסוכה – לצורך תחושת ארעיות המקנה לישראל שמחה ואמונה בעתיד לבוא הנצחי.
ושמחת בחגך והיית אך שמח- השמחה החיצונית גורמת לשמחה הפנימית לפרוץ החוצה.
נטילת לולב – כלל ישראל נדרשים להתחבר לאגודה אחת בכדי שיכפרו אלו על אלו.
הפטרת חג סוכות – חגיגת חג הסוכות ע"י הגויים היא הכרה בעובדה שה'בחר בישראל להנהיג את העולם מירושלים.
שמחת שמיני עצרת – שמחה אישית ופנימית ללא אמצעים המגבילים את השמחה.
שמחה בקב"ה ובתורתו – הכנסת השכינה מהסוכה לבית הפרטי למשך כל השנה.
שמחת תורה – שמחה עממית הפורצת את גדרות ההלכה בעת גמרה של התורה.
שמחת ישראל –שמחת התורה מיועדת רק לאדם מישראל שנצטוה על המילה.
יחודיות שמחת תורה –שמחה מאוחדת בספר התורה הכולל בתוכו גם איסורים,אזהרות ותוכחות.
גזירות המלך היוני אנטיוכוס אפיפנס – נסיון לכפית עבודת אלילי יון כתחליף לעבודת ה'.
מלכות החושך – תרבות יון נקראה כך משום שמהותה היא החשכת מציאותו של ה' בעולם.
נצחון החשמונאים – נצחון התרבות היהודית-דתית על התרבות היונית-החילונית.
נס פח השמן – ניצחון החשמונאים קבל משמעות של קדושה עקב מציאת פח השמן הטהור.
מחלוקת בית שמאי ובית הלל – כנוס אורות ישראל לאור אחד או הגברת אורות ישראל בהדרגה.
נר איש וביתו – מצות הדלקת נר חנוכה תלויה בקיום בית, מצות פרסומי ניסא אינה תלויה בקיום בית.
פירסומי ניסא – בכדי לזכות את העניים שאין להם אפשרות להדליק נר חנוכה.
זמן הדלקת נר חנוכה – הרמב"ם הגביל את זמן הדלקת נר חנוכה לחצי שעה מפאת חביבות המצוה והשלכותיה על האדם לדורות.
האדם כעץ השדה - ר"ה לאילן הוא גם ר"ה לאדם שתכונותיו נמשלו לתכונות צמיחת העץ.
עץ השדה כאדם – ממקורות חז"ל למדים כי עולם הצומח מורכב גם מתכונות אנושיות.
ט"ו בשבט וניצני הגאולה – התפתחות העץ דומה לתהליך ההסטורי העובר על עם ישראל בטרם בואה של הגאולה השלמה.
חשיבות הנטיעה –לנטיעה בארץ ישראל נודעת חשיבות גשמית ורוחניות גם יחד.
קדושת פירות הארץ - ביטוי מוחשי לקשר המעשי והרוחני שבין עם ישראל לארץ ישראל.
מטרת תפלתו של משה – כניסה לארץ ישראל בכדי להוסיף להתעלות בקדושה.
סיפור עממי לט"ו בשבט – סגולות מיוחדות לפירות מארץ ישראל.
משנכנס אב ממעטין בשמחה – יש לבצע גם את מנהגי האבלות של חודש אב בשמחה מועטה.
הקשר בין חודש אב לחודש אדר – מלמד את עקרון השכר ועונש האלהי.
קביעת השמחה לכל חודש אדר - לחודש אדר ישנה תכונה סגולית המיחדת אותו מיתר חודשי השנה.
סוג השמחה בחודש אדר – שמחה רוחנית בלתי מוגבלת בכל דבר הגורם לאדם לשמוח.
הקשר בין חודש אדר לפסח – סיום השנה בחודש אדר מסמל את סוף הגלות ותחילת הגאולה.
סדר ארבע הפרשיות –קריאת ארבע פרשיות מיוחדות סביב חודש אדר נועדה לצורך הגברת השמחה.
זמן ההכרזה על תרומת מחצית השקל – נקבע לחודש אדר אשר בו מרבים בשמחה מקודשת.
זכירת עמלק –זכרון תמידי כי הדרך לתיקון עילת בואו של עמלק מתבצעת ע"י האחדות בעם ישראל.
מטרות הצחוק ע"פ מקורות חז"ל – הצחוק גורם להשגת יעדים רוחניים עליונים.
מגילת אסתר – הוקרת תפקידן המרכזי של נשות ישראל במלחמת הישרדותו של העם היהודי בכל הדורות.
הלל ומגילה – אופן קריאת המגילה מהוה תחליף להלל הנאמר ביתר מועדי ישראל.
אחשורוש – נס פורים הוא על הצלתם של כלל ישראל מאחשורוש אשר שנא את עם ישראל יותר מהמן הרשע.
פורים –חגיגת נצחונם של עם ישראל על תלאות הגלות וחיזוק בטחונם בנצחיותם ובגאולה.
מתנות לאביונים - מצות המתנות לאביונים נועדה לשמח הן את העניים והן את הנותנים.
פורים וכיפורים –עבודת ה' מתוך עידון הגוף וחסרון הדעת לעומת עבודת ה' מתוך עינוי הגוף ושלמות הדעת.
מצות "והגדת לבנך" –סיפור תמצית ההיסטוריה היהודית שתחילתה בקשיים וסופה בגאולה.
פסח - קרבן יחיד עם מאפייני קרבן ציבור המלמד על הקשר של כלל יחידי ישראל לשורש אחד המהווה את"עם ישראל".
מצה – סמל ל"עידן התמימות" המבטא חרות ובטחון מלא בקב"ה.
מרור - המרור מסמל את כבישת יצר הרע והכנעת הכוחות החומריים שבאדם.
מטרת ה"הגדה של פסח" –החדרת התחושה כי הגאולה ממצרים היא כשיחרור על תנאי.
ברירת הגלות – אברהם הסכים לקבלתעונש גלותהמכפרת על עוון זרעו כברירת מחדל.
אורכה של גלות מצרים – יישוב הסתירה בין ארבעה אורכי הגלות הנלמדים מן התורה.
ביזת מצרים וביזת הים – בזכות אברהם אע"ה עם ישראל קבלו פיצויים כפולים: גם עבור השעבוד וגם עבור הגרות.
מנהיגותו של משה – משה לא לקח רכוש אלא את ארונו של יוסף אשר בזכותו הים נבקע.
בניסן נגאלו בניסן עתידין ליגאל - בזכות המנהיגות האמיתית שתקום לישראל בעתיד לבא.
יום העצמאות – יום העצמאות של מדינת ישראל חל אותו יום בשבוע שבו חל שביעי של פסח.
עצמאות ישראל - מתבטאת בהעצמת העצמאות רוחנית אשר קיימה את ישראל אף בגלותם.
שלבי הגאולה –בזכות האמונה והביטחון בה'עם ישראל זכו לעצמאות מעשית ורוחנית.
שירת ישראל –קיומו הנצחי של עם ישראל מגלה כי יש בורא לעולם.
שירה ואמונה – עצם קיומו של עם ישראל הינו בבחינת נס תמידי.
ה' איש מלחמה –שמירת חירותם ועצמאותם של עם ישראל מתבצעת בתחכום ע"י ה',וזאת בתנאי שעם ישראל עושים את רצונו.
מקורות מנהגי ל"ג בעומר – לדעת הרמ"א קהילות אשכנז מרבים בו קצת שמחה.
שמחת ל"ג בעומר – הילולא לזכרו של רבי עקיבא אשר הפיץ את התורה וייסד את תורת הנסתר בעבור עם ישראל.
הילולא ביום פטירת רשב"י – פורץ השער להנחלת תורת הנסתר לרבים מעם ישראל.
ייחודו של רשב"י – העמידה בצער מערה גרמה לו לשלב בין ידיעת התורה כמשה לבין העמקת קדושתה הפנימית כאהרן.
מדורות ל"ג בעומר – חמשה מקורות לחגיגה הכללית של יום קבלת תורת הנסתר.
תאריך חג השבועות –אינו קשור לקידוש החודש משום שהתורה היא מעל הזמן.
חג הקציר – קרבן שתי לחם החיטים בבית המקדש וחג לחקלאי התבואה ולעם ישראל.
יום הבכורים – הבאת מנחת הביכורים בבית המקדש וחג לחקלאי עצי הפרי ולעם ישראל.
מצות מקרא ביכורים – הוקרה לה' יתברך על כל מעשיו עם כלל עם ישראל בכל הדורות.
עצרת – יום הדין על פירותיו של האדם.
חג שבועות – חג התעלות רוחנית לכלל ולפרט מעם ישראל בכל מקום ובכל זמן.
חג מתן תורה – חג לשומרי מצוות התורה ביום מתן התורה.
יום מתן תורה ויום קבלת התורה – ו' בסיון הוא יום מתן תורה וקבלתה הוא ביום ז' בסיון.
ערבות הבנים – שרשרת הדורות אחוזה בשרשרת ערבות הבנים מיום קבלת התורה ועד היום.
תקופת התנאים- חוסר ההתאמה בין מסורות כתיבת סה"ת של ימינו לבין מסורת כתיבת סה"ת של תקופת התנאים ותקופת המדרשים.
תקופת האמוראים- חוסר הבקיאות במסורת כתיבת סה"ת החל כבר בתקופת האמוראים.
סוג כתב סה"ת המקורי ואותיות מנצפ"ך - סוגיות בתלמוד המאירות את הפליאה הנובעת מקיומם של השינויים הקלים אשר קיימים בין מסורות כתיבת סה"ת של ימינו.
ספר התורה של רש"י - אי התאמות בין מסורות כתיבת סה"ת של ימינו לבין מסורת כתיבת סה"ת של הרש"י.
ספר התורה של בן אשר- סמיכת הרמב"ם על מסורת התנ"ך של בן אשר וקביעתו לנוסח המוגה ביותר לכתיבת ס"ת כהלכתו.
נוסחאות בספרי התורה של עדות ישראל –14 שינויים במסורת כתיבת סה"ת בין נוסח סה"ת של האשכנזים לבין נוסח סה"ת של יוצאי תימן, ו-9 שינויים בין נוסחאות התנ"כים.
סכום האותיות בספר התורה- הגרסאות השונות לסיכומם הכולל של האותיות הכתובות בסה"ת בין384,801 לבין 304,840 אותיות.
הבדלים צורניים בין ספרי התורה- במסורות כתיבת סה"ת של ימינו קיימים גם הבדלים בדברים נוספים, כגון: צורת הכתב האשורי, העימוד, פיזור הכתב בשורה, סוג הקלף וצורת"עץ החיים".
חיוב מצות עשה של כתיבת ס"ת בימינו – נימוקי פסיקות מהראשונים ומהאחרונים אשר הם תוצאת חוסר בקיאותינו באותיות החסרות והיתרות בסה"ת.
יישוב הסתירה בפסיקות הרמב"ם - הגישות ההלכתיות ביישוב הסתירה ומשמעויותהן המעשית הן לענין פסילת ס"ת לקריאה בציבור, והן לענין החיוב במצות עשה המוטלת על כל אדם מישראל לכתוב ס"ת לעצמו.
הדמיון לחזון הגאולה העתידית – האם ישנו דמיון בין גאולות ישראל הקודמות לגאולה העתידית של ישראל?
אתחלתא דגאולה- האם שילובן של התנועות ה"ציוניות" החילונית והדתית הוא שלב המסמל את תחילתה של הגאולה השלמה?
חזונו של הרצל- האם מר תאודור הרצל הוא המשיח בן יוסף?
שואת יהודי אירופה- האם שואת יהודי אירופה היתה השלב המוגדר בגמ' "מלחמה נמי אתחלתא דגאולה" (מגילה, יז.)?
מצות יישוב הארץ- האם מצות יישוב ארץ ישראל והמלחמות על גבולותיה שנעשו ע"י הציונות החילונית, מכפרת על כל העבירות אשר הם עשו במשך דרכם?, ומה היא המשמעות של הנסיגות משטחי ארץ ישראל בתמורה להסכמי שלום?, והאם מלחמות מדינת ישראל הן השלב המוגדר בגמ' "מלחמה נמי אתחלתא דגאולה" (מגילה, יז.)?
בנית בית המקדש בימינו- מדוע מדינת ישראל אינה מקימה את בית המקדש במקומו על הר הבית, אשר הוא נמצא בריבונותה מעל לארבעים שנה?, ומה היא תרומת הציונות לקיבוץ הגלויות?
הציפיה לגאולה- האם הציבור הדתי במדינת ישראל מוכן לגאולה?, והאם כלל תושבי מדינת ישראל כמהים לגאולה העתידית?
חוקי מדינת ישראל- האם חוקי מדינת ישראל מקדמים את ביאת הגאולה?
הקאת עוברי העבירה- מדוע ארץ ישראל אינה מקיאה את עוברי העבירה מתוכה?
קיומה של מדינת ישראל- האם הקמת מדינת ישראל החילונית הוא שלב המבשר את בואה של הגאולה העתידית?, והאם קיומה של מדינת ישראל הוא נצחי?
החשת עת הגאולה- מתי הוא מועד סיום הגלות?, וכיצד ניתן להחיש במעשים את עיתה של גאולת העתיד?
יישוב הסתירה בפסיקות הרמב"ם – קיים הבדל בין הגאולה"בעתה" לבין גאולת"אחישנה", הן במועד הגאולה השלמה והן בשלבי הגאולה השלמה.