קוד: ציון בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל: אוצר ההפכים
צָיוֹן - צִיּוֹן:
1.שממה וחורבכְּחֹרֶב בְּצָיוֹן שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב" (ישעיהו כה5), כפי שביאר מצודת ציון: "
בציון - מלשון ציה ושממה".
זאת לעומת 'צִיּוֹן' ככנוי לירושלים: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה
" (ישעיהו א27), 'צִיּוֹן' ככנוי לעם ישראל: "וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ לִנְטֹעַ שָׁמַיִם וְלִיסֹד אָרֶץ וְלֵאמֹר לְצִיּוֹן עַמִּי אָתָּה
" (ישעיהו נא16), וכן 'צִיּוֹן' ככנוי לארץ ישראל: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה
" (ישעיהו לה10, שם נא11).