קוד: צרף - צורף בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל: אוצר ההפכים
צרף - צורף:
1.הסרת סיגים בלשון הכתוב 'צרף' משמעו הסרת הסיגים והרחקתם מהזהב או מהכסף, כגון: "וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ" (ישעיהו א25), ופירש מצודת דוד: "ואצרוף - אסיר ממך הסיג כמו שמסירים כתמי הבגד ע"י הבורית ור"ל אכלה ממך הפושעים והמורדים".
ואילו בלשונם של חכמים עניינו חיבור ואסיפה, כגון במשנה: "אוכל (תאנים) אחת אחת פטור (מן המעשרות) ואם צרף חייב" (מעשרות פ"ב מ"ה).
הבה נעיין בדברי חכמים ז"ל במדרש: "לא נתנו המצות אלא לצרף בהן את הבריות, וכי מה איכפת ליה להקב"ה למי ששוחט מן הצואר, או מי ששוחט מן העורף, הוי לא נתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות" (ב"ר לך לך פרשה מד).
מדרש זה, שהובא בכמה נוסחאות במדרשים, מבקש ללמד שהמצוות נועדו לזקק את טבעם, ומהלך חייהם של הבריות, כפי שמשתמע בבירור מתוך הקשר הדברים.
אולם, לפי דרכנו ניתן לומר, שהמצוות נועדו לצרף את הבריות, איש אל רעהו ואשה אל רעותה, וכולם יחד אל אביהם שבשמיים. כפי שהובא בספר מאור ושמש (פרשת חוקת): "וְזֶה לְשׁוֹן מִצְוָה שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת, מִלְּשׁוֹן צַוְתָא וְחִבּוּר, כִּי עַל - יְדֵי כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה מְצַוְּתִין וּמְקַשְּׁרִין וּמְחַבְּרִין...שֶׁעַל - יְדֵי זֶה מְקֻשָּׁרִין בּוֹ יִתְבָּרַךְ".