עתק - כמה משמעויות

קוד: עתק - כמה משמעויות בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל:

לקוראי הנאמנים ולכל בית ישראל!

שנה טובה ומתוקה

 

שנה שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה ולברכה

 

בברכה

אילן חיים פור

מורשת

בס"ד לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א

עתק:

1. עקירה
2. התנחלות
3. גבהות
4. גנאי
5. חזק
6. זקן

מצינו 'עתק' במובן התנתקות, תזוזה ועקירה, כגון: "וְאוּלָם הַר נוֹפֵל יִבּוֹל וְצוּר יֶעְתַּק מִמְּקֹמוֹ" (איוב יד18), כדתרגם יונתן: "מסתלק מן אתריה". וכן: "וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל" (בראשית יב8), ופירש ראב"ע: "וטעם ויעתק ויסע".

זאת לעומת הוראת המילה 'תקע', בשיכול אותיות של 'עתק', במשמעות התנחל וקנה שביתה, כגון: "וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד" (בראשית לא25).

ויש אף במשמעות של גבהות וגדולה, כגון: "מַדּוּעַ רְשָׁעִים יִחְיוּ עָתְקוּ גַּם גָּבְרוּ חָיִל" (איוב כא7), ופירש ראב"ע: "עתקו - כמו שמנו עבו, כמו יצא עתק מפיכם, הון עתק". כמו שמצאנו במשמעות זו בפסוק: "אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק" (תהלים עה6), כפירוש רד"ק: "תדברו בצואר עתק, תדברו עתק ודברים חזקים כנגד האל בצואר. כלומר, תדברו בפיכם, עם צוארכם שהוא עב ושָׁמֵן".

נראה שיש מקראות שבהם נראה שהפרשנים אכן התלבטו במשמעות המילה 'עתק', אם כוונת הכתוב לומר 'עתק' במשמעות תזוזה, כלומר דבר סרה, גנאי, והוצאת לעז, או אדרבא, במשמעות דבר חזק ותקיף כגון: "אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם" (שמואל א ב3), ופירש רש"י: "עתק - דבר חזק, ד"א לשון סרה, כמו ויעתק משם ההרה יצא דבר סרה מפיכם".

דוגמה נוספת לפסוק הניתן להתפרש בשני האופנים האמורים: "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז" (תהלים לא19), ופירש רש"י: "עתק – סרה, דבר שאינו, כמו ויעתק משם (בראשית יב), ודונש פתר אותו לשון דבר גדול וקשה, כמו עתקו וגם גברו חיל (איוב כא), הון עתק (משלי ח), ולמכסה עתיק (ישעיה כג)".

הוראה נוספת מצאנו בפסוק: "עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי" (תהלים ו8). פירש רש"י 'עתק' בהוראה של ישן וזקן, ואילו מנחם בן סרוק פירשו במובן של עקירה: "עתקה - נתישנה ונזדקנה עיני בכהיית אור, ומנחם חברו עם ויעתק משם ההרה (בראשית יב)