גרע - ריבוי או מניעה

קוד: גרע - ריבוי או מניעה בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל:

בס"ד
לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א

גרע:

1.ריבוי
2.מניעה

מצאנו את המילה 'גרע' בהוראה של ריבוי במספר מקומות בספר איוב, כגון: "אַף אַתָּה תָּפֵר יִרְאָה וְתִגְרַע שִׂיחָה לִפְנֵי אֵל" (איוב טו4), כפירוש רש"י: "אף אתה - כל שכן אתה שחכם מאוד אתה תפר יראה במרבית דבריך ותגרע שיחה, כמו כי יגרע נטפי מים, וכמו ותגרע אליך חכמה".

גם בפסוקים שציין רש"י הנזכרים בספר איוב, פירש רש"י את המילה 'גרע' במשמעות תוספת, כגון: "הַבְסוֹד אֱלוֹהַּ תִּשְׁמָע וְתִגְרַע אֵלֶיךָ חָכְמָה" (איוב טו8), וזה לשון רש"י: "ותגרע - ותרבה מלמעלה למטה לרדת עליך". לעומת רלב"ג שפירש שהוא בהוראה של חסרון וגרעון: "ותגרע אליך חכמה - ותמנע לך החכמה עד שתהיה כולה לך ואין לזרים אתך".

וכן בפסוק: "כִּי יְגָרַע נִטְפֵי מָיִם יָזֹקּוּ מָטָר לְאֵדוֹ" (איוב לו27), ופירש רש"י: "כי יגרע - כי ירבה, כמו ותגרע שיחה, ויש פותרים יגרעם מן השמים להורידם ארץ". לעומת רלב"ג שפירש: "יגרע - ימנע".

גם בלשון המשנה מצאנו 'גרע' בהוראה של גידול ורבוי: "מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית... והגפנים משיגרעו" (שביעית פ"ד מ"י), וביאר הרא"ש: "משיגרעו - משגדלו קצת ונקראים גרוע והוא כפול הלבן". וכן פירש גם ר"ש בפירושו למשנה.

מאידך, בכל שאר ספרי התנ"ך מלבד איוב, 'גרע' משמעו חסרון, כגון: "וְאֶת מַתְכֹּנֶת הַלְּבֵנִים אֲשֶׁר הֵם עֹשִׂים תְּמוֹל שִׁלְשֹׁם תָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם לֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ" (שמות ה8). וכן: "אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת לֹא תֹסֵף עָלָיו וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ" (דברים יג1), ותרגם אונקלוס: "ולא תמנעון מניה", ויונתן תרגם: "וְלָא תִבְצְרוּן מִנֵּיהּ", שהוא במשמעות מניעה וחסרון.