קוד: כחול= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל:
בס"ד, לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א
כחול:
1. צבע לרפואה וקישוט העין
2. ניקור העין
נהגו הנשים בימי קדם לקשט עצמן בכחול, כמו שמצאנו: "כָּחַלְתְּ עֵינַיִךְ וְעָדִית עֶדִי" (יחזקאל כג40), ופירש רש"י: "כחלת - מין צבע ושמו כחול וצובעות בו עיניהם". צבע זה משמש היה גם לרפואה, כמו שנמצא בתלמוד: "כחול, אם לרפואה - כדי לכחול עין אחת. אם לקשט - בשתי עינים!" (בבלי שבת פ ע"א).
מאידך, מצאנו בתלמוד במשמעות של ניקור העין, כגון: "כחלינהו לעיניה" (בבלי יומא סט ע"ב), כפירוש רש"י: "כחלינהו - סימו את עיניו על ידי כחול".
וכן בתלמוד: "חברוהי כחלינהו לעיניה" (בבלי ברכות נח ע"א), וביאר רש"י: "כחלינהו לעיניה - נקרו לעיניו".
הסתירה שבין המשמעויות עמדה לנגד עיניו של המהרש"א, שביאר שלדעתו הדבר אמור כאן בלשון סגי נהור: "כחלינהו לעיניה כו'. פירש"י נקרו לעיניה עכ"ל ובכולי תלמודא משמע דכחול לעין לשון יפוי ורפואה לעין הוא, ואפשר דלישנא מעליא נקט שאמר ליה לרפאותו בכחול וכונתם לנקרו ודו"ק".
אולם ייתכן, ששם הפועל 'לכחול' נושא את שתי המשמעויות ההפכיות.