לץ - מליצה

קוד: לץ - מליצה בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל: אוצר ההפכים

המילה 'לץ' נמצאת בכתוב בהוראה של ליצן וקל דעת, כגון: "אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךָּ" (משלי ט8), "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א1), וכן: "וְלֵצִים לָצוֹן חָמְדוּ לָהֶם" (משלי א22).

לעומת המילה 'מליצה' שמשמעה דבר חכמה, כגון: "מָשָׁל יִשָּׂאוּ וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ" (חבקוק ב6). כמו כן מצאנו בכתוב: "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף כִּי הַמֵּלִיץ בֵּינֹתָם" (בראשית מב23), ותרגם אונקלוס: "ארי מתורגמן הוה ביניהון".
כלומר מליץ בכתוב זה משמעו מתורגמן המשמש כמתווך.

מצאנו גם: "מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי" (תהלים קיט, קג), במשמעות יוצאת דופן של מתיקה, כפירוש הראב"ע: "מה נמלצו - מלה זרה ופרושה מתקו... ".