מצודה

קוד: מצודה בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל:

לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל

הוראת המילה 'מצודה' היא מבצר, בניין חזק המשמש מחסה, כגון: "וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיּוֹן הִיא עִיר דָּוִד" (שמואל ב ה7). כמו שפירש מצודת ציון: "מצודת - ענינו מבצר חזק, כמו והמצודות נתפשה (ירמיה מח)".

ובהשאלה, מצאנו בספר תהילים חמשה איזכורים של המילה 'מבצר' ביחס לה':

1. "ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי" (תהלים יח3).

2. "כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי" (תהלים לא4).

3. "הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹן לָבוֹא תָּמִיד צִוִּיתָ לְהוֹשִׁיעֵנִי כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה" (תהלים עא3).

4. "אֹמַר לַה' מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ" (תהלים צא2).

5. "חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי" (תהלים קמד2).

מאידך, מצאנו 'מצודה' בהוראה של מלכודת העשויה ללכוד בעלי חיים, כגון: "הֲבֵאתָנוּ בַמְּצוּדָה שַׂמְתָּ מוּעָקָה בְמָתְנֵינוּ" (תהלים סו11).
בפסוק זה ייחס הכתוב את המצודה והמלכודת לה'.

ופירש מצודת ציון: "במצודה – רצה לומר במאסר של מבצר חזק כמו יבואהו במצודות (יחזקאל יט)".
כלומר, ההוראה הראשונה של המילה משתמרת אף במקרה זה, אלא שהאדם הנמצא במצודה נמצא במאסר בתוך טירה מבוצרת.
וכן: "וּפָרַשְׂתִּי אֶת רִשְׁתִּי עָלָיו וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי" (יחזקאל יב13).
מצודת ציון: "במצודה - שם כלי מכלי הצדיה וכן מצודים וחרמים (קהלת ז)".

ובלשון חכמים ז"ל במשנה מצאנו: "הוא היה אומר הכל נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים" (אבות ג, טז). כפי שביאר בספר מגן אבות לרשב"ץ: "זו היא המיתה והייסורין שאי אפשר לאדם להנצל מהם, וכמו שנאמר 'אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח' (תהלים קלט, ז). וכתיב 'כי לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה' (קהלת ט12)".

שמא אפשר לבאר, שהואיל וגורלו את האדם נתון ביד בוראו, הן לשבט והן לחסד, גם כאשר מידת הדין מתוחה כנגדו, נחמתו בזה שהוא נתון ביד ה', ולא נעזב ומופקר לגורלו. כפי שכתוב: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי" (תהלים כג4). 

כביאור מצודת דוד: "שבטך ומשענתך - מה שאתה מכה אותי בשבט של יסורין ותחזור ותסמוך אותי הם הם המנחמים אותי, כי בזה אראה שלא עזבתני להמקרים".

כך שבכל מקרה ניתן לייחס את הכינוי 'מצודה' לה'.