קוד: נשף= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל: אוצר ההפכים
בס"ד; לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א
נשף:
1.לילה הוראת המילה 'נשף' היא ערב או לילה. כמו שנזכר בכתוב: "בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה
" (משלי ז9), ופירש מצודת ציון: "בנשף - ענין חושך כמו אך חושך ישופני (תהלים קלט)
".
וכן: "וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה
נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים
" (איוב כד15), וביאר רלב"ג: "שמרה נשף - המתינה הערב
".
אגב, ה'ערב' נקרא בשם זה משום שהצורות מתערבות בו ואינן ניכרות היטב, לעומת ה'בוקר' על שהאדם יכול לבקר ולהבדיל בין הצורות (ר' רבינו בחיי ויקרא יט, כ).
הבא נעיין עתה בפסוק: "וַיַּכֵּם דָּוִד
מֵהַנֶּשֶׁף וְעַד הָעֶרֶב לְמָחֳרָתָם
" (שמואל א ל17). האם כוונת הכתוב לומר שדוד הכה מערב עד ערב?
בביאור פסוק זה כתב הרלב"ג: "מהנשף ועד הערב למחרתם - יתכן שכבר היה ערב כשהשיגם, והכה אותם עד ערב מחרת היום ההוא. או יהיה
נשף בקר, והנה רדף אחריהם כל הלילה, וכעלות השחר ראה אותם נטושים על פני השדה, ונלחם בהם מהבקר ועד הערב. ואמר
למחרתם, לפי שביום שלפניו פשטו אל נגב ואל צקלג ושרפו צקלג באש
". לדברי רלב"ג, ניתן לבאר כתוב זה בשתי משמעויות: א. דוד הכה את עמלק מהערב עד הערב שלמחרת. ב. דוד הכם מהבוקר ועד הערב. וממילא הוראת המילה 'נשף' עשויה להתפרש הן במשמעות ערב והן במשמעות בוקר.
נראה שביאורו של רלב"ג נשען על דברי התלמוד: "וממאי דהאי
נשף - אורתא (ומניין שנשף משמעו ערב) הוא? - דכתיב (משלי ז)
בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה!... ונשף אורתא הוא? הא נשף צפרא (והלא נשף משמעו בוקר) הוא! דכתיב (שמ"א ל)
ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם, מאי לאו מצפרא ועד ליליא! - לא, מאורתא ועד אורתא. - אי הכי, לכתוב מהנשף ועד הנשף או מהערב ועד הערב! - אלא אמר רבא: תרי נשפי הוו,
נשף ליליא ואתי יממא,
נשף יממא ואתי ליליא
"
(בבלי ברכות ג:).
למסקנת התלמוד, יש שני זמנים הנקראים 'נשף': סוף הלילה שהוא תחילת היום, לעומת סוף היום שהוא תחילת הלילה. אלא שלדברי התלמוד משמעות המילה 'נשף' בפסוק זה היא הפועל: קפץ. כפירוש רש"י: "נשף יממא - קפץ ועלה, כמו לנשוף מדוכתיה (מגילה ג ע"א), כמו האי בוקא דאטמא דשף מדוכתיה - טרפה
"
(בבלי חולין מב:).
בדרך זו פירש המלבי"ם את הפסוק: "אִם שָׁכַבְתִּי וְאָמַרְתִּי מָתַי אָקוּם וּמִדַּד עָרֶב וְשָׂבַעְתִּי נְדֻדִים עֲדֵי נָשֶׁף
" (איוב ז4), ואלה דברי המלבי"ם בביאור המילות: "ערב, נשף. ערב מתחיל מהערבת השמש, ונשף בא על זמן הצמצום המבדיל בין יום ללילה שיזרח בו כוכב הנשף, בין בתחלת היום בין בתחלת הלילה, כמ"ש חז"ל ברכות ד' תרי נשפי הוו
".
מתוך דברי המלבי"ם משתמע שהדבר תלוי בזריחת כוכב הנשף. ונקודת הזמן ממוקמת בתחילת הלילה ובתחילת היום.
בלשון המודרנית הושאלה המילה 'נשף' לחגיגה הנערכת בערב או בשעות הלילה.