קוד: נבל - ארבע משמעויות בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל:
בס"ד
לע"נ אחייניתי הכלה הצנועה אביטל יהודית ז"ל בת יבלח"א הרב אייל חיון שליט"א
נבל:
1.עייף מקיום התורהביאורים שונים מצאנו בדברי רבותינו למילה 'נבל'.
נאמר בכתוב: "עַם נָבָל וְלֹא חָכָם
" (דברים לב6). פסוק זה תרגם אונקלוס: "דא עמא דקבילו אוריתא
" (דברים לב, ו), וביאורו: זה העם שקבלו תורה. ועל דברי התרגום כתב רבינו בחיי בפירושו על התורה: "ואם כן אין הלשון גנאי אלא מעלה יתרה
".
לעומת תרגום ירושלמי שתרגם: "הֲדָא אוּמָא טִפְּשָׁא
". כלומר: זה עם טיפש.
הרמב"ן בפירושו ביאר את דברי אוקלוס, ולדעתו משמעות הכתוב שישראל נלאו ועייפו מקיום התורה: "ואונקלוס תרגם עמא דקבילו אורייתא, עשאו מן "נבל תבל" (שמות יח18), שפירש בו "מלאה תלאה". יאמר, עם שנלאו בעשיית התורה, ולא יתחכמו שהיא לטוב להם כל הימים. וכן אמר "בגוי נבל" (דברים לב21) "בעמא טפשא", שנלאו להיות חכמים או בעלי דת. ור' אברהם אמר, נבל במעשה, ולא חכם בלב
".
כלומר, לשיטת הראב"ע יש לחלק בין 'נבל' במשמעות בן בליעל שהוא במעשה, לעומת 'לא חכם' שהוא בדברים שבלב. ולכן משמע שאין פירושו כדעת התרגום ירושלמי.
לאחר שביאר הרמב"ן את דברי אונקלוס, כתב: "ולפי דעתי, העושה טובת חנם יקרא נדיב ומשלם רעה למי שהטיב עמו יקרא נבל, והוא שאמר (ישעיה לב5) לא יקרא עוד לנבל נדיב, כי הוא הפכו. ולכך אמרו על נבל הכרמלי (שמואל א כה25) כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו, כי דוד עשה עמו טובה גדולה ושמר את כל אשר לו, והוא לא רצה לשלם לו גמול ויעט במלאכיו ויבזהו
".
אפשר שבזה מסכים הרמב"ן לדעת הראב"ע, וייתכן לזהות בין כפוי טובה לבן בליעל. מאידך אפשר שבן בליעל משמעו רשע, אישיות שלילית, ואילו כפוי טובה הוא אדם הנגוע בתכונה שלילית אחת.