ייפלא

קוד: ייפלא בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: הרב אילן חיים פור

אל: אוצר ההפכים

בביאור הפסוק: "וְאִישׁ כִּי יַקְרִיב זֶבַח שְׁלָמִים לַה' לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ לִנְדָבָה בַּבָּקָר אוֹ בַצֹּאן" (ויקרא כב21), מצאנו מחלוקת בדברי רבותינו הראשונים:

• רש"י ביאר את המילה 'יפלא במובן של יפריש: "לפלא נדר - להפריש בדיבורו".
• לעומתו ביאר הראב"ע: "לפלא - לפרש".

כלומר, בעוד רש"י ביאר שהוא במשמעות דבר מופרש ומובדל, הראב"ע ביאר שהוראת המילה משמעה שהוא דבר מפורש וגלוי.

כך מצאנו גם בביאור הפסוק: "אִישׁ כִּי יַפְלִא נֶדֶר בְּעֶרְכְּךָ נְפָשֹׁת לַה'" (ויקרא כז2). כמו שכתב החזקוני: "יפלא יפריש. מתיבות שיש להם שני פנים בפירושם וזה למפרע מזה שהרי מצינו כי יפלא ממך דבר למשפט. שהוא לשון העלמה. דוגמא דשן לדשנו. שרש ושרשך. מסעף פארה בסעיפותיו קננו, ואחלצה צוררי והלבש אותך מחלצות".

וכן בפסוק: "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה'" (במדבר ו2). הנה בעוד המילים: "כי יפליא", תרגם אונקלוס: "אֲרֵי יְפָרֵישׁ", בהוראה של דבר גלוי ומפורש, הראב"ע לעומתו פירש: "יפלא - יפריש, או יעשה דבר פלא, כי רוב העולם הולכים אחר תאותם", במובן של דבר נפלא, נעלם ונסתר.

אחר הדברים האלה יש לציין שמשמעות המילים: "פלוני אלמוני" המצויה בלשון הכתוב, כגון: "וַאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ וְאֶת הַנְּעָרִים יוֹדַעְתִּי אֶל מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי" (שמו"א כא3), נגזרת ממשמעות של דבר נסתר, כדברי הרד"ק: "ופירוש פלוני אלמוני מקום מכוסה ונסתר, פלוני מן כי יפלא ממך דבר, אלמוני מן אלם. כלומר מקום שלא ידובר בו ותרגומו וית עולימיא שלחית קדמי לאתר כסי וטמיר".