קוד: תל גבוה - תל שמם בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל: אוצר ההפכים
מצאנו הוראת המילה 'תל' במשמעות מקום גבוה ומבוצר, כגון: "כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה וְנָתָתִּי מֵרֹאשׁ יֹנְקוֹתָיו רַךְ אֶקְטֹף וְשָׁתַלְתִּי אָנִי עַל הַר גָּבֹהַּ וְתָלוּל
" (יחזקאל יז2). כפי שפירש רש"י: "ותלול - לשון תל שדרך תל להיות גבוה ותלול
".
מתוך משמעות זו נגזרת גם הוראת המילה 'תלתלים', כמו שנאמר: "רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִּים שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב
" (שיר השירים ה11), וכפי שביאר הראב"ע: "תלתלים - מן תל כמו על הר גבוה ותלול
".
הוראה זו משמשת גם בפסוק: "רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל
" (יהושע יא13), כמו שפירש הרד"ק: "על תלם – תרגם יונתן: תקפיהון, כלומר שהיו עומדות בחזקתם שלא הפילו חומותיהם בלכדם אותם ולא שרפם
". ובדרך זו ביאר גם מצודת דוד: "על תלם - ר"ל בגבהם שלא נפלו חומותיהם בעת הכבוש
".
מנגד יש למילה 'תל' משמעות של מקום חרב ושמם: "וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ כָּלִיל לַה' אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם לֹא תִבָּנֶה עוֹד
" (דברים יג17). כפי שתרגם אונקלוס: "ותהי תל חרוב
". אולם הראב"ע ביאר שגם במקרה זה יש לבאר כפירוש הראשון שהזכרנו: "תל - מגזרת הר גבוה ותלול
".
הבה נעיין עתה בפסוק: "כְּמִגְדַּל דָּוִיד צַוָּארֵךְ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת
" (שיר השירים ד4). בתלמוד נדרש הפסוק: "... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. אמר רבי אבין ואיתימא רבי אבינא: מאי קראה – כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות, תל שכל פיות פונים בו
" (בבלי ברכות ל ע"א). משמע שהפסוק, לדעת הבבלי, עוסק בעת שהיה המקדש בבניינו. מאידך מהתלמוד הירושלמי משתמע שהפסוק עוסק במקדש לאחר חורבנו: "בחורבנו מניין אמר רבי אבון בנוי לתלפיות תל שכל הפיות מתפללין עליו
" (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה).
דו משמעות זו בביאור הפסוק מובא גם במדרש: "בנוי לתלפיות, טטרגונין, חייא בר' בון אמר יופי היה ונעשה תל, אמר הקדוש ברוך הוא אני הוא שעשיתיו תל בעוה"ז, ואני הוא שעתיד לעשותו יפיפית לעולם הבא. דבר אחר, תלפיות, תל שמתפללים בו כל פיות, מכאן אמרו העומדים בחוצה לארץ ומתפללין הופכין פניהם לארץ ישראל, שנאמר (מל"א ח) והתפללו אליך דרך ארצם
" (שיר השירים רבה פרשה ד).
בפיוט 'לכה דודי', כתב ר' שלמה אלקבץ: "בָּךְ יֶחֱסוּ עֲנִיֵּי עַמִּי, וְנִבְנְתָה עִיר עַל תלָּהּ
". נראה שמילות הפיוט מבוססות על הפסוק: "כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב
" (ירמיהו ל18). בביאור המילים: "עַל תִּלָּהּ" הנזכרות בפסוק מצאנו שנחלקו הפרשנים. רד"ק ביאר שהעיר תבנה במקומה התלול והמבוצר: "ונבנתה עיר על תלה - כתרגומו ותתבני קרתא דירושלים באתרה. ואמר על תלה לפי שהיא גבוה מכל ארץ ישראל והתל גבוה, וכן העומדות על תלם ואותו תרגם יונתן תקפהון
". וכן פירש גם מצודת ציון: "תלה - מלשון תל וגל ור"ל על גבהה וחזקתה
". לעומת זאת ביאר ר' משה אלשיך שהעיר עתידה להבנות על חורבנה: "על תלה לומר כי מה שונבנתה מאליה הוא בשביל תלה, על כי הוצתה באש ונעשית תל עולם, וכמאמר הכתוב לעי השדה למטעי כרם
".