קוד: חזה - חזה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: הרב אילן חיים פור
אל:
משמעות השורש חז"ה הוא: ראה. אלא שכפי שעולה ממדרש הכתובים נראה שהדבר תלוי במה מתבוננים, ומה כוונתו של המתבונן.
הנה בתלמוד: "א"ר יוחנן: דורו של איוב שטוף בזמה היה, שנאמר: הן אתם כולכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו (איוב כז12), וכתיב: (שה"ש ז1) שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך
".
על דברים אלו הקשה התלמוד, והלא אפשר לבאר את המילה 'חזיתם' במובן של נבואה: "אימא בנבואה, דכתיב: (ישעיהו א1) חזון ישעיהו בן אמוץ! א"כ, למה זה הבל תהבלו למה לי?
" (בבלי ב"ב טו ע"ב).
כלומר, מתרץ התלמוד שסופו של הפסוק מלמד על תחילתו. מאחר שנאמר בסופו 'תהבלו', אם כן תחילתו של הפסוק שנאמר בו 'חזיתם' הוא בדברי זנות דווקא.
וביאר רש"י: "ונחזה בך - לשון זימה הוא זה, להסתכל בנשים שעובדי כוכבים אומרים לישראל שובי לתורתנו ותזני עמנו
". כלומר השורש חז"ה עשוי להתפרש גם במובן של עריות וזנות.
מאידך, המשמעות הנפוצה בלשון הכתוב של שורש חז"ה הוא נבואה. כך מצאנו גם בפסוק: "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע
" (שמות יח, כא). כפירוש רש"י: "ואתה תחזה - ברוח הקודש שעליך
".