לוי לעומת יששכר

קוד: לוי לעומת יששכר בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: הרב אליהו מאלי

אל:

כשעסקנו בשבט יששכר ראינו שהתכונה המיוחדת ליששכר היא העסוק בתורה. לאור זה נשאלת השאלה מה ההבדל בין יששכר ללוי?
הרמב"ם כתב (הלכות שמיטה ויובל יג יג): "... ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי עולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדוע לעמוד לפני ה' לשרתו ולעבדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלוהים, ופרק מעל צוארו על החשבונות הרבים אשר ביקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים וללויים...".
לעומת הכוהנים שזו בחירה אלוקית שבטית, יש אפשרות לעוד אנשים מכח בחירתם האישית, להתעלות לאותה מעלה של הכוהנים.
נראה, שיששכר מממש בחייו את מה שכותב הרמב"ם.
יששכר דבק בתורה ופרק מעליו עול החשבונות הרבים, שבהם מתייגעים כל האנשים. והקב"ה סיפק לו כל צרכיו על ידי זבולון.
אולם נראה שיש גם הבדל איכותי בין יששכר ללוי, התיאור של תלמידי חכמים מבני יששכר הוא "מבני יששכר יודעי בינה לעיתים!
הבינה עניינה, ההבנה של דבר מתוך דבר. הסקת מסקנות בעקבות קושיות ותירוצים.
המהלך הלימודי הזה, הוא המהלך שכולנו צועדים בו היום.
הרב קוק בהקדמתו לעין איה מבאר, שיש שני סוגי לימוד תורה. "האחד... משפטי תורה פרטיים שנחתכים (נלמדים) על פי הרוח הכללי של התורה, על פי כוח טעמי תורה המתאים אל המוסר הכללי שבתורה". זהו הכוח של הכהן.
"הכהן הונח, שיהיה איש אשר רוח אלוהים בו, הכהן הגדול היה ראוי שיהיה מדבר ברוח הקודש, הוא יכול לבאר פרטי התורה על פי עיקרה ורוחה הכללי". כל זאת מתוך שפע רוח הקודש, שזוכים לו במקדש.
האופן השני מיוחד לשופט. השופט - "לא יבוא למידה זאת [של לימוד על פי רוח הקודש], אלא ידמה מילתא למילתא [בכוח השכל], ועל פי הפרטים המפורסמים יברר גם דינו בדברים הנעלמים ממנו בדת ודין".
זהו כוח הבינה. ההבנה של דבר מתוך דבר. הכוח הראשון מבוסס יותר על הופעת רוח הקודש, ושפע דעת שבא לאדם מהשמיים. החלק השני, מבוסס יותר על כוח השכל האנושי הרגיל. השכל הולך במסילתו האיטית הקבועה. מברר עניין בלתי ידוע מתוך היסודות של ההלכות הידועות, מסיק מסקנות למקרים הלא ידועים מהמקרים הידועים. הדרך האחרונה היתה הדרך העיקרית משך כל הגלות, שהרי נסתלקו רוח הקודש ובית המקדש, שממנו מקבל האדם השראה משמיים. אי אפשר היה ללמוד בדרך של הופעת הידיעות בנפש הלומד מעצמן ללא תהליך הלמידה השכלי האיטי, כשלמה המלך שנתגלתה אליו כל החכמה והתורה בחלום לילה אחד.
על פי הבחנה זו אפשר להגדיר הבדל בין לימוד התורה של שבט לוי, ללימוד התורה של שבט יששכר. שבט לוי מיוחד יותר לדרך הראשונה הדרך של לימוד על ידי הופעת שפע רוח הקודש במקדש. "... כי מלאך ד' צבאות הוא". שבט לוי גם מרוכז יותר סביב לבית המקדש. ואילו שבט יששכר שייך יותר לדרך השניה: "מבני יששכר יודעי בינה לעיתים", בהבנה של דבר מתוך דבר על ידי עבודת השכל האנושי הפשוט.