קוד: נחלת ראובן בתנ"ך
סוג: כלל_אזור
מאת: הרב אליהו מאלי
אל:
ראובן בכורו של יעקב וראש הדגל הדרומי במדבר, בנה הראשון של לאה. הרבה מהראשוניות יש בו.
הראשוניות היא תכונת אופי אצל ראובן. יש בו מהירות החלטה, שלעתים אינה שקולה כל צרכה, והופכת לרועץ בחפזונה.
יעקב מגדיר תכונה זאת בברכתו (בראשית מט 3-4): "ראובן בכורי אתה יתר שאת ויתר עז, פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה
".
לאחר מות רחל שבאהלה היתה קבועה מטתו של יעקב, לקח יעקב משכבו וקבעו באהל בלהה. קם ראובן וקינא לכבודה של אמו ובלבל יצועיו של אביו. על כך העלה עליו הכתוב כאילו שכב עמה (שבת נו א).
במחשבתו של ראובן יש צד מסוים של אמת, אך להוציאה בפזיזות אל הפועל מתוך ביטחון שהיא צודקת, זו טעות.
יש אומרים שמחשבתו של ראובן היתה אחרת. סוד "השנים עשר" היה ידוע במשפחת אברהם. לא רק יעקב הוליד שנים עשר בנים, גם נחור הוליד שנים עשר בנים (בראשית כב21-22) וגם ישמעאל הוליד שנים עשר בנים (בראשית כה13) [אם נזהה את שעיר החורי כעשיו (בראשית לו20), ונקרא כך על שם שעשיו איש שעיר - יהיו גם בני עשיו שנים עשר!].
היתה ידיעה נבואית שעם ד' יווצר משנים עשר צאצאים, והיתה תחרות במשפחת אברהם מי הוא שיזכה באותה הבטחה. כל אחד מראשי המשפחה ניסה להגשים את הנבואה בשנים עשר צאצאיו.
אולי חשש ראובן, שאם יוולד בן נוסף יאבד יעקב את ההבטחה, על כן בלבל את יצועיו. גם מחשבה זו טובה ונכונה אך היא חלקית. ראובן לא ידע שבעם ישראל ישנם שלושה עשר שבטים שהם שנים עשר, שכן לוי קודש לה', ובמקומו - מנשה ואפרים.
מהירות ההחלטה של ראובן אינה תוצאה של פחדנות, ההפך, ראובן הוא אמיץ - "יתר שאת ויתר עז
". הוא גם הראשון המעז להודות על חטאו ולשוב בתשובה. הוא המזכה גם את יהודה באומץ הגדול להודות בחטאו!
"אמר לו הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה, ואתה פתחת בתשובה תחילה. חייך שבן בנך עומד ופותח בתשובה תחילה, ואיזה זה הושע שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך
" (בראשית רבה פ"ד י"ט). [פרק זה נקבע כהפטרה לדורות, בשבת שלפני יום הכיפורים - שבת שובה].
ראובן הוא הראשון להצלת יוסף - "וישמע ראובן ויצילהו מידם ויאמר לא נכנו נפש
" (בראשית לז21) ראובן הוא הראשון לנטילת נחלה (יחד עם גד), נחלתו בחלק הדרומי של עבר הירדן המזרחי. יש לציין ששני הבכורות ראובן של לאה, וגד של זלפה שפחת לאה, הם הראשונים ליטול נחלה בעבר הירדן. הם גם הראשונים לגלות. פול ותגלת פלאסר מלכי אשור, מגלים את ראובן גד וחצי מנשה (דהי"א ה26). כנראה בשני שלבים, פול מלך אשור הראשון, והשני, תגלת פלאסר שנזכר גם במלכים ב' ט"ו כ"ט כמגלה חלק משבטי הגליל.
נחלתו של ראובן ביהושע, היא תוצאה של מהירות החלטה. "נחלה מבוהלת
". לראובן יש הרבה צאן, ובעבר הירדן הרבה עשב למקנה. על כן מחליטים בני גד ובני ראובן במהירות: "כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
" (במדבר לב19).
יש שרצו לבאר את הסיבה להתנחלות ראובן גד וחצי מנשה, עוד בשלב לידתם.
לא ישתה אדם בכוס זה ויתן עיניו בכוס אחר" (נדרים דף כ ב). ולפיכך לא זכה ראובן ליטול חלק בארץ אשר ה' אלוקינו דורש אותה תמיד, אלא מעבר הירדן.
הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי" (בראשית טז2). ברחל נאמר: "
הנה אמתי בלהה בא אליה" (בראשית לג3) ואילו בזלפה רק נאמר "
ותקח את זלפה שפחתה ותתן אותה ליעקב לאשה". ואף נתינה זו היתה שלא מדעתו. מנתינה זו נולד גד. אף בו אותו פגם של ראובן. ועל כן אמרה לאה בא גד, וקרי בגד מלשון בגידה, כביכול מגנה את עצמה שבגדה ביעקב.
בעבר הירדן יש בעייתיות מסוימת. זו אינה הארץ במעלה העליונה. יש חשש של ניתוק רוחני עקב הניתוק הגיאוגרפי. הדבר בא לידי ביטוי בבניית המזבח בירדן. כאשר חוזרים בני גד וראובן לנחלתם לאחר ארבע עשרה שנים של כיבוש וחלוקה, הם חוששים שמא הדורות הבאים של ישראל יתנכרו אליהם, ולכך בונים הם את המזבח שיהיה לאות (יהושע כב).
מאד בולטת ההסתייגות של כל שאר עם ישראל מהנחלה שמעבר לירדן: "אך אם טמאה ארץ אחוזתכם עברו לכם אל ארץ אחוזת ה' אשר שכן שם משכן ה' והאחזו בתוכנו...
". (יהושע כב19).
הגר"א [באדרת אליהו] אומר, שאף לעתיד לבא יהיו בני גד וראובן מראשוני החוזרים לארץ. מכל מקום פזיזותו בתחילת דרכו עם יעקב, היתה בעוכריו והפסיד את הבכורה. ומפורש בדברי הימים "ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו לבני יוסף... כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכורה ליוסף". (דה"א ה1)
המנהיגות ניתנה ליהודה. והחלק הכפול בנחלה ניתן ליוסף. החלק השלישי של הבכורה והוא עבודת הקרבנות, לא ניטל מראובן בגלל חטאו. בתקופת המדבר בחטא העגל החליפו הלויים את הבכורות. הכהנים בעבודת הקורבנות והלויים בשירות לה'. אך חז"ל משייכים גם את הפסד הכהונה לאותו חטא ראשון (ב"ר פרשה צט ד.).
בנבואת יחזקאל נמצאת נחלת ראובן במקום מיוחד. ראובן נמצא בין יוסף שבצפון ויהודה שמדרום לו! מה טעם הדבר? נראה שבמהלך התיקון שלעתיד לבא, הולך ראובן ומתעלה. מהמעגל החיצוני, מעבר הירדן, הוא חוזר פנימה למרכז ארץ ישראל. אי אפשר ליטול בחזרה את חלקי הבכורה שניתנו ליוסף וליהודה, אך ראובן בהתעלותו מתחבר ומתקשר עמהם, שוכן ביניהם, ובהתכללות זו הוא כביכול מתחבר מחדש לשתי המעלות שהיו שייכות לבכורתו, לכפילות הנחלה של יוסף, ולהנהגה של יהודה.
אפשר להוסיף שאמנם ברצועות הנחלה מקבל יוסף על פי נבואת יחזקאל שתי נחלות, אחת למנשה ואחת לאפרים, אך מצד שני בנבואת יחזקאל אודות מניין שערי ירושלים, מקבל יוסף שער אחד בלבד (עייין בבא בתרא דף קכ"ב א.)