'הר החרמון' - דליה רביקוביץ'

קוד: 'הר החרמון' - דליה רביקוביץ' בתנ"ך

סוג: שיר

מאת: שלומית אגוזי

אל:

דליה רביקוביץ חרזה את'הוי אדון' עם'הר החרמון' במצלול שמזכיר דנדון פעמון, והעניקה קונוטציה של אבל לשיר שבתחילה נשמע תמים ועליז:

"כמה יפה השלג בחרמון,
הוי אחי והוי אחות,
בראש החרמון קורא פעמון
לכל הרוחות!

כמה נעים הרוח במדבר
הוי אדון והוי הודו..."

מי שמכיר את המקור לציטוט יודע כבר עכשיו, שמדובר בקינה ושיר אבל:
"לכן כה אמר ה' אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה: לא יספדו לו: הוי אחי והוי אחות, לא יספדו לו'הוי אדון והוי הודו'; קבורת חמור יקבר, סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים." (ירמיה כב 18,19).

בהמשך השיר של רביקוביץ מתבררת האמת:

"כי לא יהיה להם יום
ולא יהיה להם ערב ולילה...
ובכל מקום שיצאה נשמתם
קבריהם מטפסים למרום."

התייחסויות לטקסט שמוכר רק לחלק מהקוראים, למשל על ידי שילוב מובאות מהתנ"ך, מאפשרות ליוצר לבטא מסרים וספקות שאולי אין אפשרות לומר בפה מלא.