מגילת אסתר - רקע היסטורי

צביון החג - קריאת המגילה

חמש מגילות קודשו ע"י חז"ל והם: שיר השירים, רות, קוהלת, איכה ומגילת אסתר והרי הם בבחינת כתבי הקודש לכל   אורך השנה.

אולם במגילת אסתר יש מימד נוסף, שהרי היא קשורה בקשר הדוק עם חג הפורים, חג הפורים ללא מגילת אסתר הוא לא אותו החג.

המענין הוא, שדבר זה לא ניתן לומר על כל יתר המגילות.

לא תמיד יש קשר ישיר וברור בין המגילה והחג בו היא נקראת, לדוגמה:

·          שיר השירים -   בחג הפסח.

·          רות                 -   בחג השבועות.

·          קוהלת            -   בחג הסוכות.

לשלש מגילות אלו הקשרים מדרשיים לחג בו הם נקראים, אבל לא קשר ישיר ומובן מאליו.

מגילת איכה אכן קשורה יותר לתשעה באב, אבל היות ותשעה באב מאופיין גם בצום וקינות, הרי שגם ללא קריאת מגילת איכה, תשעה באב   היה נשאר בצביונו.

לא כן לגבי פורים – הוצא ממנו את מגילת אסתר ופורים איבד את צביונו לגמרי.

ניסיון לניתוח היסטורי של תקופת המאורעות המתוארים  המגילה:

בכדי לנסות ולהעריך את תקופת המגילה, ננסה להבין מיהו המלך אחשורוש? מתי מלך? והיכן מלך?

ובכן מגילת אסתר פותחת בתיאור הבא:

"ויהי בימי אחשורוש, הוא אחשורוש המלך מהודו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה"

 

מיהו אחשורוש המתואר בפסוקים אלו של מגילת אסתר?

המעניין הוא שהמלך אחשורוש המופיע במגילה במספר רב של פעמים, מוזכר רק פעם אחת מחוץ למגילה - בספר עזרא.

וכך נאמר בספר עזרא:

"...וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס ומלכות אחשורוש בתחילת מלכותו, כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים..."                                                                            (פרק ד', ה'-ו')  

 

המפרשים מסבירים שאותו אחשורוש הפריע לחיזוק חומות ירושלים.

מרבית המפרשים [1] סבורים, שאחשורוש זה המוזכר כאן בספר עזרא הוא אותו אחשורוש המוזכר במגילת אסתר.

אם כך הדבר ובהתאם לתקופה, נראה שהכוונה היא למלך חשירש, שכונה ע"י הווונים בשם כסרכסיס [2] .

מקור נוסף לתעוד זמן המגילה, נמצא בתוך המגילה עצמה:

"איש יהודי   היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, אשר הגלה מירושלים עם הגולה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל"                                                                                     (פרק ב', ה'- ו')

 

בפסוק זה נתקשו: מי הוגלה עם גלות יכניה?

האם הכוונה למרדכי עצמו הגלה? או שמא "אשר הגלה" מוסב על סוף הפסוק ומדובר על שמעי או קיש?

במידה ואנו אומרים כי מדובר על מרדכי- והוא זה שהגלה בגלות יכניה (הוא יהויכין), אנו ניצבים בפני קושי. משום שהזמן שעבר מגלות יכניה עד תקופת אחשורוש (הוא חשירש), הוא לכל הפחות 110 שנים, יוצא אם כן שמרדכי היה צריך להיות זקן בן מאה עד מאה וחמישים שנה בעמדו לפני המלך אחשורוש וזה הרי לא יתכן.

כעת נפרט את החישוב הנ"ל:

גלות יהויכין (הוא יכניה):

נאמר במלכים ב' (כ"ד, ח'), בשנת 580 לפנה"ס:

"...בן שמונה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלש חדשים מלך בירושלים... בעת ההיא עלה עבדי נבוכדנאצר מלך בבל   ירושלים.. ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל... ויקח אתו מלך בבל בשנה שמונה למלכו ויוצא משם את כל אוצרות בית ה' ואוצרות בית המלך... ויקצף את כל כלי הזהב... אשר עשה שלמה בהיכל ה'...והגלה משם... את כל השרים... עשרת אלפים גולה וכל החרש וכל המסגר..."

 

גלות יהויכין אופיינה ע"י שתי עובדות :

1.        לבבל נלקחו כלי הזהב והכסף של המקדש.

2.        העידית של עם ישראל הוגלתה: כ- 10,000 איש.

 

גלות יהויכין   אירעה בשנת 580 לפני הספירה – אחשורוש מלך למעלה כמאה שנה אח"כ, בשנת   485-465 לפנה"ס. הרי שעברו למעלה ממאה שנה ויתכן אף מאה וחמשים שנה מגלות יהויכין, ואם מרדכי עצמו עזב את ארץ ישראל באותה תקופה, הרי סביר להניח שמרדכי בעמדו לפני אחשורוש היה בגיל מבוגר מאוד, למעלה ממאה שנה.

 

הירודוטוס מספר בהרחבה על כסרכסיס (הוא אחשוורוש, הוא חשירש), בין היתר:

·          מתאר את תיאורי מלחמתו ביוונים.

·          מספר שמלך מהודו ועד כוש.

·          מקום מושבו היה בשושן הבירה (נמצאת בדרום עירק בגבול עירק- פרס).

·          מספר שהיה שטוף נשים ומספר על סעודות גדולות שעשה.

 

מספר קשיים ניצבים בפניינו:

1.        היתכן שמרדכי בן 120 שנה ויותר? הרי הוא מתואר כרוכב על סוס המלך ולכן לא נראה שהיה זקן.

2.        לא סביר שאחשורוש יתן רשות ליהודים להרוג כ- 75,000 מבני עמו.

3.        הירודוטוס – מספר על שם אחר של מלכה, לא ושתי ולא אסתר (בד"כ היה המלך הפרסי נושא לאשה את אחת מתוך 7 המשפחות המיוחסות ביותר בפרס, בנות שרי הצבא). לטענתו, שם אשתו של אחשורוש היה   אמסוריס.

 

מספר עיניינים נוספים מהמגילה, הזוקקים ביאור:

·          שמותם של מרדכי ואסתר – הם כשמות אלילים בבליים מורדוך ועשתר?

·          שם ה' לא נזכר במפורש לכל אורך המגילה נאמר רק   "...רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר..." ולא נאמר על ידי הקב"ה?

 

מתואר בגמרא, במסכת מגילה (דף י"ב.):

"...ויין מלכות רב כיד המלך... לעשות כרצון איש ואיש..." -   אמר רבא לעשות כרצון מרדכי והמן.

 

ואומר רש"י (על אתר) שהם היו שרי המשקה במלכות אחשוורוש, שהרי מרדכי נקרא "איש" שנאמר: "איש יהודי היה בשושן הבירה". המן נקרא איש, שנאמר "איש צר ואויב המן הרע הזה" כלומר היהודים השתתפו בחגיגות אלו, כולל החכמים שבהם (מרדכי).

 

דוגמא נוספת למעורבות היהודים בשלטון אחשורוש:

"ויאמר המלך לחכמים יודעי העיתים..."

שואלת הגמרא (יב:) מאן חכמים? עונה הגמרא "רבנן יודעי העיתים", כלומר מדובר על חכמי ישראל היודעים לעבר את השנים ולקבוע חדשים, אולי אף דיינים- שהרי הם המעברים את השנים.  

אמר להם אחשוורוש לחכמים "דיינוה לי", כלומר דונו אתם מה לעשות במלכה ושתי?   אמרו חכמים "היכי נעבד" [3] ?, אם נאמר לו להרוג אותה, הרי כאשר יתאושש מהשיכרות שלו - יאשים אותנו שבגללנו הרג אותה. מאידך, אם נאמר שיעזוב את המלכה ושתי, יאשים אותנו בזלזול במלכות. החליטו חכמים לומר לו: "מיום שחרב בית המקדש וגלינו מארצנו נטלה עצה ממנו ואין אנו יודעים לדון דיני נפשות", כלומר, שלחו אותו להתיעץ באחרים.

 

לאור כל הדברים שהבאנו לעיל, יתכן והמגילה היא אמנם תיאור אוטנטי מבחינה היסטורית אלא שהיא מעורבת בסיפור מהמיתולוגיה הבבלית.  

הדבר ייתכן מאחר והיהודים בשושן היו מעורבים מאד בשלטון עד שכמעט והיו חלק ממנו כפי שמתואר במסכת מגילה, אם כי חלקם שמר כנראה על ייחודו.

המסקנות העולות מתאור זה:

1.        היהודים היו חלק אינטגרלי ממלכות פרס ומדי ובמיוחד יהודי שושן.

2.       אין לסמוך על התיאור המופיע במגילה מהבחינה ההיסטורית , היות   והמגילה בעיקרה נועדה להגביר את האמונה בקב"ה ולאו דוקא לתת לנו רקע היסטורי מדויק. כפי ש"שיר השירים" אין בה כלל מימד היסטורי, אלא כולה משל לאהבת כנסת ישראל לקב"ה.