בן חמישים שנה

קוד: בן חמישים שנה בתנ"ך

סוג: פירוש

מאת: ד"ר מנחם צוקר

אל: ספר "שיעורים"

המשנה (אבות פרק ה', משנה כ"א) אומרת:

"...הוא היה אומר..." הכוונה ליהודה בן תימא.

"...בן חמישים לעצה...", נשאלת מדוע דווקא בן החמישים שנה מתאים לעצה?

עצה טובה מתקיימת בשני תנאים:

(1) ששכלו ומוחו של נותן העצה עדיין בשיא כושרם.

(2) ניסיון חיים מצטבר.

מסביר המאירי: בגיל 50 עד 60 שנה, מתקבל החיתוך הטוב ביותר בין שכלו של האדם וניסיון החיים שלו. בגיל צעיר – הניסיון קטן ובגיל מבוגר יותר האדם מאבד מכושרו השכלי.

כך מסביר המאירי את שיטת בן תימא.

וכן אומר רש"י: על הפסוק... ומבן 50 שנה ישוב מצבא העבודה ולא יעבוד עוד ושרת את אחיו... ומהו השרות שנותן להם? מסביר רש"י: "ומהו השירות - שיתן להם עצה", כלומר בן ה-50 הופך להיות יועץ ומדריך לאחרים.

*המעניין הוא שיהודה בן תימא מוזכר רק בשני מקרים במשנה, במשנה כ"ד ובמשנה כ"ה כאן אצלנו בפרק חמישי, בפרקי אבות. בכל זאת הוא התנא המעצב את תפקודו של האדם בהתאם להתפתחותו הביולוגית וחכמים קבלו את דעתו.

מיהו אותו תנא?

במסכת מגילה נמצאנו למדים שחכמים העריכו מאוד את דעתו של בן תימא: מסכת מגילה (דףי"ד, עמוד א')

דרשו חכמים על הפסוק "...משען ומשענה..." ספר ישעיהו (פרק ג', פסוק א')

משען: אלו בעלי מקרא.

משענה: אלו בעלי משנה, כגון מי?

כגון: ר' יהודה בן תימא וחבריו.

מכאן שחכמים נשענו וסמכו את דעתם על דעתו של בן תימא