קוד: יציאתו של צדיק בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: ד"ר מנחם צוקר
אל: ספר "שיעורים"
"...ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה..."
שואל רש"י את השאלה המפורסמת: למה נאמר "ויצא יעקב מבא שבע" – מספיק היה לומר "וילך חרנה"?
מהי החשיבות של הזכרת יציאתו של יעקב מבאר שבע?
עונה רש"י: מגיד שיציאתו של צדיק מן המקום עושה רושם שבזמן שהצדיק בעיר, הוא הודה, הוא זיווה והוא הדרה, יצא משם - פנה הודה, פנה זיווה ופנה הדרה.
אם הזכרת המקום באה ללמד שיציאתו של צדיק עושה רושם, אם כן למה לא נאמר הדבר באברהם וביצחק? הרי אין ספק שצדיקי עולם היו.
נציין מספר דוגמאות:
א. אצל אברהם כשירד דרומה לגור שם (בראשית י"ב, י') נאמר: "...ויהי רעב בארץ.. וירד אברם מצרימה לגור שם..." . מדוע לא נאמר: ויצא אברהם מנגבה (שם היה קודם כמו שנאמר "ויסע אברהם הלוך ונסוע הנגבה") וירד מצרימה. הלא גם אברהם צדיק היה ובודאי ש יציאתו של אברהם גם עשתה רושם?
ב. כשנסע אברהם לגור בארץ פלישתים נאמר:
"...ויסע משם אברהם ארצה הנגב..ויגר בגזר..."
(בראשית כ', א').
שוב, לא הוזכר מהיכן יצא.
ג. אצל יצחק, כשהלך לאבימלך מלך גרר נאמר (בראשית כ"ו, א'):
"וילך יצחק אל אבימלך מלך פלישתים גררה..." - והלא גם יצחק צדיק היה ואם יציאתו של צדיק עושה רושם מדוע לא נאמר מהיכן יצא יצחק [1] ?
דווקא ביעקב הייתה צריכה התורה להדגיש את יציאת הצדיק העושה רושם, מאחר ו יעקב לא היה מעורב עד אז עם הבריות. הוא ישב 14 שנה בישיבת שם ועבר ולכאורה לא היה צפוי שרישומו יהיה ניכר על הבריות מחוץ לישיבה. לכן אומרת לנו התורה, למרות שיעקב עדיין עסוק בבית המדרש – הוא כבר ניכר בהשפעתו על הסביבה ואכן יציאתו עשתה רושם.
אצל אברהם ויצחק, הדבר ברור ולא "הוה ליה לאשמועינן" דבר זה, מפני שאברהם כבר היה מוכר בכל יושבי הארץ. אותו דבר לגבי יצחק, שהרי התורה מספרת לנו על היכורותם עם מלכי הארץ: פרעה, אבימלך וכו' ולכן יציאותיהם אינן צריכות הזכרה.
במקרה של יעקב רצתה התורה להדגיש שאפילו בזמן ישיבתו בישיבה כבר היה יעקב ידוע. הבריות שמעו עליו מתוך הישיבה שהיה עילוי גדול. לכן נאמר:
"ויפגע במקום וילן שם..." (בראשית, כ"ח, י"א).
אומרים חז"ל שתי דרשות [2] :
"ויפגע" – לשון תפילה.
"וילן שם" – רק במקום ההוא שכב, אבל ארבע עשרה שנים שלמד בישיבת שם ועבר לא שכב כלל בלילה – שהיה עוסק בתורה.
רק יעקב שלמד שנים כה רבות, יכול היה לתקן את תפילת ערבית שתתקבל על כלל ישראל.